בגולני יש תפיסה כזאת שאתה חייב להיות גבר, ולהיות גבר זה להיות בן אדם שמסוגל להטיל את המרות שלו בצורה מאוד בוטה על הפלסטינים שעוברים במחסום. אנשים היו מתרברבים בזה שהם לוקחים דברים (מפלסטינים). פעם בן אדם לא הסכים לעצור. בגלל שהוא לא הסכים לעצור בדיוק בקו שאתה אומר לו, כביכול הוא מערער על הסמכות שלך. ביקשתי ממנו לחזור חזרה, הוא לא הסכים לחזור חזרה. הגעתי למצב שאני מכה עם הנשק האישי על הפח של הרכב שלו, מכסה מנוע. רכב חדש לגמרי. נראה לי הוא קנה אותו יומיים לפני. באכזריות, בטיפשות נוראית, בשביל להראות את הסמכות שלי, לבטא את זה שאני האוטוריטה במחסום – עשיתי לו שקע במכסה מנוע. הפח התעקם. הוא חזר אחורה. אתה מגיע למצב של שחיקה, השחיקה היא השגרה. אתה עומד שם בשמש, אתה לא רואה מולך בני אדם, אתה רואה מולך סטטיסטים או אובייקטים שעוברים. אתה כבר נהיה אטום לבקשות שלהם, ואם בן אדם אומר לך 'אני חייב להגיע למקום כי אשתי ככה וככה או הילד שלי ככה וככה או אני חייב לבקר את הדודים שלי', אתה כבר נהיה אטום לבקשות האלה.

אתה זוכר מקרה כזה? אישה בהיריון שמנסה לעבור. אתה לא יכול להעביר אותה בגלל שאתה צריך לקבל אישורים מסוימים.

מאיפה היא רצתה לעבור? לעבור במחסום עצמו מכיוון עטרת לכיוון רמאללה, מצפון לדרום. אתה צריך לעכב אותם כי לא לכולם יש אישור לעשות את המעבר הזה.

היא הייתה באמבולנס? לא באמבולנס, ברכב פרטי. לוקח המון זמן עד שאתה מקבל את האישורים האלה. בביר זית היה מקרה שעיכבנו את כל המחסום לשם בדיקה. לפעמים אתה עוצר את התנועה לגמרי, זה יוצר פקקים מטורפים. זה יכול להיות גם כמה שעות. אנשים התחילו להתרעם, הפלסטינים התחילו לצאת מהרכבים, התחילו לצעוד ברגל לכיוון העמדה שלנו, להתקרב אלינו, והיה ירי באוויר על מנת להרתיע אותם מלהגיע קרוב, והם עצרו.