יצא לך להשתתף באחת מהכניסות לטובאס? כן, בטח שיצא לי, יצא לי הרבה. גם נכנסנו הרבה פעמים למשך זמן לטובאס, תפסנו בתים. הכניסות היו משתי סיבות עיקריות: מעצרים ואיתורים של אמל"ח (אמצעי לחימה) שנמצא איפשהו או פשוט הפגנת נוכחות. מדי פעם צריך להיכנס לשם עם כוח צבאי מסיבי, להפגין נוכחות, להראות שיש לנו גדול ולצאת החוצה. או שנכנסים להרבה זמן פנימה לחיפושים וסריקות. מגיעים, משתלטים על בית מסוים, אלמנת קש (מארב או תצפית מתוך בית), שקי פק"ל (שקי חול) בחלונות, דגל ישראל ענקי על הגג, למטה חפ"קים.

ואיפה דיירי הבית? איפשהו.

בבית? לא. "שלום, אנחנו צריכים את הבית שלכם, אדיוס". ממש ככה, כן. בדרך כלל השתדלו לרכז את כל ההרס בחדר אחד מסוים, כשבשאר הבית הייתה איזושהי השתדלות לא להרוס יותר מדי, אבל בחדר הזה שהפך להיות למשהו, הוא נהרס לחלוטין, זה הפך להיות מחדר בבית לחדר בבונקר. חיילים יושבים שם שלושה ימים, על כל המשתמע. במשך היום איזשהו כוח חוזר וישן על מזרונים באותו חדר, ואז הוא קם וממשיך את העבודה בלילה.

משתמשים בדברים? אוכל לא. אתה נגעל לחלוטין מכל מה שקשור לערבי הזה שחי בבית הזה. אין שום סיכוי שמישהו יאכל שמה משהו. אם יש שמה איזושהי כרית ששוכבת, אז כן. מקרה אחד אני מכיר שגנבו פלאפונים באיזושהי כניסה לטובאס או לטמון. היה צ'ק פוסט ומאיזושהי סיבה החרימו מכולם את הפלאפונים שלהם, ואז חיילים עברו שם וכל אחד אימץ לעצמו מכשיר. אחרי זה נודע שגנבו פלאפונים והמ"פ התעלם מזה. כמובן שכולם הכחישו, והוא אמר שהוא סומך יותר על המילה של החיילים שלו.

בכניסות לטובאס הייתם מקבלים שכונות מוגדרות מראש? אני חושב שקיבלנו שכונות מוגדרות. לא נראה לי שאנשים הסתובבו בכפר ובדקו כל בית שנראה להם. אם סורקים איזשהו מתחם אז עוברים בית בית, בודקים אותו. אתה מסתובב שם, זה חוויה שלא נוגעת לך אישית בשום צורה. גם בתים של אנשים שעומדים שם שהרגע הוצאת אותם מהמיטה, אתה לא רואה אותם כאנשים שהרגע הוצאת מהמיטה. בדרך כלל הם בבית באיזשהו חדר, מישהו מאבטח אותם שלא יזוזו, אסור להם לדבר בדרך כלל.