לקראת סוף האימון היינו באדורה, בחברון. זה היה בסיס שלנו, אני לא יודע מה קרה מאז אבל הבנתי שהיו הרבה שינויים. שם התחילה העבודה מול מפגינים וכל הסיפורים האלה. מיד hard core, היינו במסלול, היו ארבע תקריות ששלפתי נשק חם ויריתי בכל מיני מצבים.

אש חיה? כן. אפילו מדלגים על השלבים של אמצעים נגד מפגינים.

אלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות), רימוני הלם, רימוני גז... כן, כל השטויות האלה, כל מה שזה כולל.

הפעם הראשונה שאתה נתקל באגרסיביות של המציאות, נכנס לאקשן, מתי זה קורה? ממש בהתחלה של הקו. ההיתקלויות, אחרי האימון מיד נכנסנו לקו וזה היה יחסית אינטנסיבי בהתחלה, לא היינו מוכנים ולא ידענו איך לקחת את זה, לא ידענו איך מתנהגים עם זה. לא היו מחסומים בתקופות האלה, כמו שזה היה ממוסד אחרי זה.תמיד היה מחסומים אבל תמיד הם השתנו. לא יודע איך להגדיר אותם. מחסומים מהדור הישן. אפילו לא ממוגנים כלום. משהו מאוד פשוט.

זכור לך מקרה ספציפי של ההיתקלות או הפגנה? באחד מהם הייתה לנו התפרצות לכיפה של הגבעה, משהו נחמד. התפזרנו על הכיפה,כל הכיתה, לא זוכר כמה אנשים היו שם. קטע מצחיק, באיזה שהוא שלב נגמר האל"פות, אתה מפזר ומפזר.

על מי, על מה? על המפגינים. הם באים מהכפר.

באים לגבעה להפגין? לא יודע מאיפה הם קלטו אותנו. אין הפגנות, הכול הפס"דים (הפרות סדר). הם רוצים לחסל אותך. זו לא הפגנה שהם באים עם שלטים, אלא "הנה, יש פה חיילים,נוריד אותם". אלה ילדים, נשים, כולם. הם רואים בך מישהו שצריך לצאת נגדו עכשיו, הכול מתלהט ביחד.

אבנים או גם יריות? אבנים. אנחנו ניסינו עם כל האמצעים. אני זוכר שנגמרו לי האמצעי אלפ"ה, התחלתי לפזר באש חיה.

באישור? בלי אישור, בלי כלום. לא היה אפילו מפקד לידי. אנחנו זרוקים שם בשטח... יש מטר מטורף של אבנים, אז יורים בשביל לפזר, יורים לידם, יורה באוויר, יורה ליד אבנים או ליד סלעים.

איך האירוע הזה נגמר. שאנחנו התקפלנו אחורה, לפני שעושים ממש נזק. לא שחושבים על זה אז, כשאתה בתוך זה – אתה בתוך זה. אתה לא חושב על ההשלכות, אתה פשוט יורה.