איזה סיפורים?זה רק הסיפורים שהם סיפרו בבסיס אז אני לא יודעת אם הם באמת היו, אבל כל מיני סיפורי התרברבות כאלה: איך זרקתי לו שקל ואיך הוא קפץ בשביל שקל. אחד החיילים זרק מטבע ואמר למי שהיו איתם בסיור המשותף לקפוץ, לעשות כל מיני דברים משפילים בשביל המטבע הזה. הם סיפרו כאילו מה הם לא יעשו בשביל שקל, משהו כזה. ושאלתי:
היו קצינים? היה איזה קצין?"כן, בטח", אני לא זוכרת את השמות אבל "כן, בטח, הוא היה איתנו". לא היה לי מקום יותר מדי להתבטא, להתנגד. אם רק הייתי אומרת משהו היו משתיקים אותי מיד. ודי מהר למדתי גם את המקום שלי.
ואחרי זה, איך היית מגיבה לסיפורים כאלה?בפעמים הראשונות... לא היו הרבה סיפורים כאלה, שמעתי את הסיפור הזה. זה לא סיפורים, שמעתי את הסיפור הזה. וכששמעתי את זה, ישר אז הלכתי לקצינים ככה נסערת וזה: צריך לכתוב הסברה שבועית וצריך לדבר איתם. אבל גם הקצינים אמרו לי שלא. כאילו, הם לא אמרו לי לא אבל הבנתי מההתנהגות שלהם שאין להם שום עניין בלדבר על זה, בלפתוח את זה. זה האמת היה סיפור אחד, זה לא הוגן להגיד סיפורים. זה היה הסיפור הזה.







עדויות
מדיה ותוכן




כל מיני סיפורי התרברבות כאלה 
מדיניות פרטיות ותנאי שימוש