אתה יכול לתת לי אומדן [למספר הרכבים שעוברים במחסום]?יכול להיות בין רכב לדקה ורכב בעשר דקות. זה לא מטורף, זה כפר בשעות הבוקר. אנחנו עוצרים את הרכבים, אנחנו בעצמנו לא יודעים כלום אז כמובן אנחנו לא יודעים לענות על שום שאלה ולא יודעים מילה, לא יכולים לתקשר. השב"כניק כמובן לא מתקשר אתנו בשום צורה שהיא. אנחנו לא שומעים מה הוא אומר לאנשים. אנחנו פשוט מביאים לו אנשים. באיזשהו שלב אנחנו מביאים לו בן אדם [בן] 28, 30. תוך כדי זה אנחנו שומעים את השב"כניק מרים את הקול בערבית, ואז השב"כניק בא ואומר לנו "תכפתו את הבן אדם הזה, תחסמו לו את העיניים ותקשרו לו את הידיים ותכניסו אותו לג'יפ שלכם, קפלו את המחסום, אנחנו זזים". לא שואלים שאלות, הוא לא מסביר לנו למה הוא עושה את זה, האם הבן אדם חשוד, עצור, לאן אנחנו לוקחים אותו, הוא לא אומר לנו כלום. אנחנו מקפלים את המחסום ונוסעים איתו. הוא מוביל ואנחנו אחריו עם העצור אצלנו. נוסעים, נוסעים, נוסעים, במשך עשרות דקות לשום מקום. מי שהיה בשומרון יודע – זה פשוט גבעות ריקות שאין עליהן כלום. ואחרי שנוסעים די הרבה זמן הוא נעצר, אומר לנו "תוציאו אותו מהרכב, תשחררו אותו" ונוסעים. אנחנו מוציאים את הבחור הזה, שאין לו מושג כמובן איפה הוא, משחררים אותו, מורידים לו את הכיסוי מהעיניים, משחררים לו את האזיקון מהידיים ונכנסים לאוטו ונוסעים. באותו רגע מתחיל לרדת גשם. בשומרון, קר פצצות שם, והוא עם המעיל שלו אבל אין לו שום מטרייה, שום מחסה, ושם מבחינתנו נגמר הסיפור. השארנו בן אדם זרוק על איזושהי כיפה.

כשאתם מורידים אותו, השב"כניק מתחקר אותו?כלום, כלום, כלום.

כמה הוא תשאל אותו בשטח?דקות בודדות, אנחנו גם לא באמת היינו יודעים. אני רק זוכר שהיו שם צעקות. אתה באותו זמן אומר "איזה איש חזק השב"כניק הזה, הוא יכול פשוט להעלים בן אדם".

כמה השב"כ עושה את המשימות האלה אתכם?די הרבה, בגזרה הזאת – המון.