זה היה מוצב קבוע?כן. בית נטוש שהוא מוצב קבוע על הכביש. לא גרו בו. בית נטוש, בלי חשמל, בלי כלום. שם תפסתי איתם איזה שבועיים, שבוע. היינו בתוך הבית הזה.

רק אתה והכיתה שלך?והמ"מ. או חצי מחלקה והמ"מ. לא יודע מה עשינו שם. זה היה שם איזה בית כזה שפעם ירו ממנו והרגו ישראלים על הציר. זה ציר 60, אתה מגן שם על ציר 60, על הציר המרכזי של יהודה ושומרון. אז היה שם סתם, היינו שם שבועיים, היה שם שלג, לא היה לנו חימום, לא היה כלום. פשוט ישבנו שם בבית. סוף החורף זה היה, ממש סוף החורף, תחילת שנת 2003. וזהו, ואז עברנו משם לאימון קצר ברמת הגולן וחזרנו לשכם.

כשתפסתם את הבית לא יצאתם החוצה?יצאנו לאיזה סיור או שניים בכפר, דברים ממש מצחיקים, ברמה של לוחמת מודיעין. יצאו לכפר בשתיים בלילה, הלכו, שמו שם לבנות חבלה באמצע הרחוב, פוצצו.

מה זאת אומרת?מה שצה"ל קורא לו לוחמת מודיעין. אתה הולך ואתה עושה רעש כדי שיחשבו שעשית משהו. כדי להפחיד את האזרחים.

הייתם נכנסים בלילה ועושים פטרול אלים?בדיוק, פטרול אלים אפשר לקרוא לזה. יורים באוויר, מה שנקרא ירי התרעתי, מפוצצים לבנת חבלה.

מה שנקרא ירי התרעתי?ירי שאתה יורה אל כלום. אתה יורה, אתה לוקח מקום שהוא לא מסוכן.

מה זה אומר לא מסוכן?אתה הולך לאיזה חורשה ליד, חורשת עצים מול הצלע של ההר, מסדר כיתת יורים ומתחיל לירות. או לחילופין באמצע הרחוב בלילה, כשאין שם אף אחד, לוקח איזה חבית, מצמיד אליה לבנת חבלה ומפוצץ את החבית.

מי היה מחליט על פעילות כזאת?א' כל היה לנו, בצבא זה עובד עם כל מיני דפים כאלה. אתה צריך למלא דף, איזה פעילות מבצעית הפלוגה עשתה. זה אני יודע משלב יותר מאוחר בשירות שלי. וכל יום יש יזומות, צריך למלא דף יזומות, איזה יזומות אתם עושים. ליזום דברים, לעשות דברים. גם אם אין לך מה לעשות אז עושים לוחמת מודיעין. החיילים קוראים לזה חארטה.

מי נותן את האישור? זה החלטה של מ"מ?המ"מ מחליט, המ"פ מאשר לו. זה יזום ברמת המ"פ אבל המ"מ מכיר את הכפר, כי כל אחד יש לו את האזור שלו, והוא מחליט איפה עושים, מה עושים.

נכנסים ועושים רעש ויוצאים החוצה? זהו?כן.

לא נכנסים לבתים או דברים כאלה?הם נכנסו איזה פעם או פעמיים לבתים, אני לא הייתי איתם, אבל בקטנה. עוד פעם, פלוגת מסלול שנכנסת עם קצין לתוך בית, או עם מ"כ לתוך בית, אין לה חופש, המשמעת היא גבוהה בפלוגת מסלול וזה המקומות שלא קורים בהם בדרך כלל דברים רעים. החיילים מאוד ממושמעים בפלוגת מסלול והם לא יכולים לחרוג.

אבל איך נראה לך היום, בפרספקטיבה, עצם זה שאתם נכנסים?כל כניסה לבית היא חדירה לפרטיות של בן אדם. עוד לפני כניסה לבית,

איך היום בפרספקטיבה אתה מסתכל על להצמיד מטען לחבית סתם בשביל להגיד הנה אנחנו כאן?אני לא יודע, זה נקודה שקשה לי. ברור לי שפסיכולוגית יש לזה איזשהו אפקט. אבל בסופו של דבר אין ספק שזה הפעלת טרור נגד אזרחים. אתה מפחיד אותם, אתה יוצר – זה בדיוק המונח של טרור, ליצור פחד, אז זה הפעלת טרור נגד אזרחים כי אתה יוצר טרור נגד כל הכפר. אתה לא מטפל בגורם העוין כי אתה לא יודע מי הגורם העוין. ככה זה גם בהתמודדות עם טרור, זה טרור כנגד טרור. אתה לא יודע מי הגורם העוין בכפר אבל אתה אומר לו: תיזהר, אנחנו פה. תקשיב, אנחנו פה, אנחנו עכשיו ירינו פה, כנראה שירינו במישהו, כנראה שאנחנו בסביבה, תיזהר לא לעשות פעילות טרור.

ובכניסות לכפרים לא הגעתם למצבים של חיכוך?לא, זה אזור שהוא שקט. זאת אומרת, אין דבר כזה הרי אזור שקט. חברון זה גם אזור שקט, כל כמה חודשים מחבלים מגלים איזשהי נקודת תורפה בגלל שזה אזור שקט והחיילים שם הולכים לישון בעמדות, ובאים והורגים איזה חייל. ככה זה עובד, ככה טרור עובד, הוא מחפש נקודות תורפה. אז כל מ"פ, בטח מ"פ בצנחנים, לא רוצה שהנקודות תורפה יהיו בפלוגה שלו, אז השאיפה היא לעשות כמה שיותר. מי שבסופו של דבר מרגיש את הטרור זה אותו אזרח שגר שם. פה יש נקודה מוסרית שהיא קשה.