לפני הכניסה [הרגלית] יש ארטילריה מטורפת על כל הגזרה. שעתיים, טום-טום-טום, לא מפסיק. אחרי זה נכנסים הטנקים, פותחים שני טורים, כשלפני הטנקים הולך D9 ׁׁ(בולדוזר משוריין) שחורש את כל השטח, ואתה הולך על התוואי שלהם.

מוריד את הכף לאדמה ונוסע? מוריד ונוסע, לא עוצר לרגע. אתה הולך על הריסות וצינורות שיוצאים מהקרקע. בגלל שהמרחק הוא יחסית קצר, 700 מטר – אתה טס, אתה הולך מהר מאוד. סיימנו הליכה, מתחילים תקיפה, תיאום בקשר ויאללה – ירי על הבית. הכול ברטוב (ירי חי). ברגע שנכנסנו, טילי מטדור ולאו (רקטות נגד טנקים) לכל בית שאתה נכנס אליו, ואז פתיחת הבתים. הכול ברטוב, רימונים, הכול – מלחמה.

כל חדר שאתה נכנס אתה פותח ברטוב? הכול. כשאני באתי לבית, הבית כבר היה חצי הרוס, המון-המון סימנים של כדורים לתוך הבית, הכול הפוך שם.

שעתיים ארטילריה לפני – לאן הם יורים? לאזורים ספורדיים ליד הבתים. כל השטחים החקלאיים ליד הבתים. לפני שטנק מתחיל תנועה הוא יורה, כל פעם. חבר'ה קלים על ההדק, משוגעים לגמרי. אלה ההוראות, אין לי ספק בזה, אין סיכוי שמישהו יירה ככה סתם. התפיסה שלהם [של החטיבה] היא "נירה, לא לפחד, ואז אנחנו נראה מה קורה".

יורים לנקודות חשודות? לא, לא בהכרח נקודות חשודות. לנקודות שאתה יודע שאתה צריך להיכנס אליהם הוא [הטנק] מביא פגז בבית.

רק בבתים שאתם הולכים להיכנס אליהם? לא. גם בבתים מסביב. יש שם גם שטחים חקלאיים, ה-D9 קורע את הכול. יש פחונים. מה שמפריע לו – מוריד, מפיל חממות. בתוך "הבר של בר" (מתחם בתים שבו שהו הכוחות) ירדו מלא בתים. בתים ריקים, מפריעים. מפריעים אפילו בעין, אני יודע איך לקרוא לזה...