אנחנו, חברות וחברי הארגונים החתומים מטה, חברי קהילת זכויות האדם בישראל, עומדים בימים האיומים האלו מזועזעים והלומים. 

הפשעים המחרידים שביצע החמאס בימים האחרונים כנגד אזרחים חפים מכל פשע, ובהם ילדים, נשים וקשישים, מזעזעים את כולנו, ואנחנו מתקשים להתאושש מהמראות ומהקולות. חלקנו היינו בעוטף עזה בגופנו ממש, לרבים מאיתנו משפחות, חברים ושותפים לדרך שהיו ועדיין בתוך האימה, כולנו מכירים אנשים שהיו שם ונרצחו, נפצעו או נחטפו. לכולנו ייקח זמן להבין את המשמעויות ואת ההשלכות של ההתקפה הנפשעת של חמאס, שאין ולא תהיה לה כל הצדקה. 

לרובנו צוותים משותפים ישראלים ופלסטינים, כך, שלחלקנו קרובים ועמיתים בעזה, שחיים כעת תחת מתקפה מתמשכת. ילדים, נשים וקשישים מותקפים ללא הבחנה ואין לאן לברוח. 

גם עכשיו, בעיקר עכשיו, חייבים להחזיק בעמדה מוסרית ואנושית ולא ליפול לייאוש ולרגשות נקם. האמונה ברוח האדם, בטוב שקיים בו, הכרחית יותר מתמיד. דבר אחד ברור לנו כבר עכשיו: על האנושיות ועל האמונה באדם אנחנו לא נוותר, גם בימים האלו, כשזה קשה יותר מתמיד. 

כמי שמתנגדים תמיד ובאופן עקבי לפגיעה בחפים מפשע, גם בזמן הנורא הזה, כשבצד הישראלי אנחנו עדיין סופרים את מתינו ודואגים ליקירנו שפצועים, נעדרים וחטופים; כשבעזה פצצות מוטלות מהאוויר על בתי מגורים ומוחקות משפחות שלמות ועדיין לא ניתן לקבור את המתים – גם בזמן הנורא הזה אנחנו מבקשים להשמיע קול חזק וברור כנגד פגיעה בחפים מפשע. בישראל ובעזה. 

אנחנו קוראים לשחרר לאלתר את החטופים; להפסיק מיד את ההפגזות של אוכלוסיה אזרחית, בישראל ובעזה; אנחנו קוראים שלא למנוע מאוכלוסיה אזרחית סיוע הומניטרי, לא לפגוע במתקנים רפואיים ובמקומות מקלט, ולא לנתק משאבים חיוניים להישרדות כגון מים וחשמל. הרג של אזרחים נוספים לא יחזיר את אלו שאבדו. חורבן חסר אבחנה ומצור הפוגע בחפים מפשע לא יביאו לרגיעה, לצדק או לשקט.

כמי שפועלים למען זכויות אדם ומקדשים את החיים, אנחנו קוראות וקוראים עכשיו להפסיק כל פגיעה בלתי מובחנת בחפים מפשע ובתשתיות אזרחיות; אנו קוראים להכנס למו”מ ולפעול בכל דרך אפשרית לשחרור החטופים, תוך מתן עדיפות לאזרחים המוחזקים בידי החמאס. זה הדבר האנושי והמעשי ביותר לעשות. עכשיו.