להצטרפות
תרומות
תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340219 בסניף 608 (ארלוזורוב) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

פעילות
מי אנחנו?
קהילת ידידי שוברים שתיקה מורכבת מאזרחיות ואזרחים ישראלים המבקשים לתמוך בארגון ועובדיו, לסייע בקידום פעילותו לחשיפת הציבור למציאות הכיבוש ולהביא לסיומו. קהילת הידידים משמשת בית רעיוני וחברתי לתומכי הארגון, מהווה משענת לעובדיו ופעיליו, לוקחת חלק בהפצת מסריו וקידום פעילויותיו, ואף מסייעת לחיזוק איתנותו הכלכלית של הארגון באמצעות גיוס תרומות.

ארגון שוברים שתיקה שם לעצמו למטרה להביא את מציאות הכיבוש אל השיח הציבורי בכדי להביא לסיומו. הוא עושה זאת באמצעות איסוף ופרסום עדויות של חיילות וחיילים ששירתו בשטחים וביקשו לספר השליטה הצבאית כפי שהם לקחו בה חלק. כבר 15 שנה שפעילי הארגון, עדות ועדים שבחרו לשבור שתיקה, נפגשים כל שנה עם עשרות אלפי אנשים ומדברים על חוויות השירות שלהם במסגרת הרצאות, סיורים ואירועים שונים בארץ ובעולם. 

אנחנו מאמינים שהחובה המוסרית לשבור שתיקה איננה מוטלת על החיילים בלבד, כי אם על כולנו כאזרחי ישראל. החיילים שוברי השתיקה הם אלו אשר מציבים מולנו את מראת מציאות הכיבוש, אך גם לנו יש תפקיד חשוב במאמץ לקדם את סיומו באמצעות עידוד שיח ציבורי פתוח וגלוי אודותיו. מבחינתנו, כל זמן שהחברה הישראלית מאפשרת לכיבוש להימשך – עליה לכל הפחות להכיר אותו מספיק על מנת  לדעת במה הוא כרוך, איך הוא נראה, ומה הם המחירים שלו. 

בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה בניסיונות של הנהגת הימין בישראל להשתיק ולהפחיד רבים מקרב המחנה הדמוקרטי בישראל. נוכח האקלים הציבורי הנוכחי, עמידה לצד חברי שוברים שתיקה ותמיכה במאמציהם לסיום הכיבוש, וקידום ערכים של דמוקרטיה, חירות ושוויון, מהווה אקט אמיץ וחשוב מאין כמוהו. 

החיילים שוברי השתיקה מזכירים לכולנו עד כמה חשוב שהמחנה הדמוקרטי בישראל יזקוף את קומתו, יפגין סולידריות וישמיע את עמדתו בנחישות ובעקביות.

לכן החלטנו להקים את קהילת ידידי שוברים שתיקה.

קהילת הידידים תשמש בית ורשת רעיונית וחברתית לאלו המאמינים בצורך בסיום הכיבוש. המציאות הנוכחית – של דה לגיטימציה מצד גורמי הממשל ותומכיהם נגד כל מי שמביע את התנגדותו לכיבוש – מחייבת אותנו להקים את מעגל התמיכה הזה. במובן הזה, קהילת הידידים מתכוונת לתמוך לא רק בארגון ועובדיו, אלא גם בכל מי שעומדים לצידו בפומבי או המבקשים להיחשף לתכניו, ומותקפים בשל כך. רשת הביטחון שניצור לא רק תראה למתנגדי הכיבוש שהם לא לבד ושקולם חשוב ומשפיע, אלא גם  תוכיח למסיתים ולתוקפים, ובעיקר לצופים מן הצד, שניסיונות ההשתקה האלה לא יעבדו. 

 

אז מה בעצם עושה קהילת ידידי שוברים שתיקה?

מעל הכל, חברי קהילת הידידים שואפים להיות משענת לפעילי הארגון ולעובדיו, ולתת להם כוח, עידוד ומוטיבציה להמשיך בעבודתם החשובה.   

בנוסף, מתכוונים חברי הקהילה לסייע לארגון בכל פעילויותיו, ובמיוחד בקידום חשיפת מציאות הכיבוש בקרב הציבור בישראל. בין אם זה בעזרה בארגון של חוגי בית, הרצאות וסיורים, ובין אם בהפצת התכנים, המידע והמסרים של הארגון ברשתות החברתיות ובתקשורת.

אלמנט חשוב נוסף שקהילת הידידים תיקח בו חלק הוא סיוע בחיזוק האיתנות הכלכלית של הארגון. חוסר היציבות הפוליטי והציבורי, ניסיונות ההפחדה וההשתקה, החקיקה שנועדה לפגוע בארגוני החברה האזרחית בכלל ובשוברים שתיקה בפרט – בשל כל אלה נדרש מהארגון להקצות משאבים לאפיקים נוספים מעבר לפעילותו הציבורית והחינוכית. 

אנו מאמינים שככל שמעגל שבירת השתיקה יתרחב ויתחזק, כך יהיה המאבק בכיבוש אפקטיבי יותר ויקרב אותנו לסיומו. 

הידידים שלנו
יהודה אטלס
יהודה אטלס: סופר לילדים וחוקר ספרות ילדים, מתרגם, מבקר ומרצה. כתב 35 ספרים, רובם לילדים. ספריו הידועים ביותר הם חמשת ספרי "והילד הזה הוא אני". קיבל את פרס זאב, את פרס שרת החינוך לתרגום, את פרס היצירה על שם רה"מ לוי אשכול ז"ל ופרסים רבים אחרים. בשנים האחרונות עוסק בחקר ובכתיבת שירים על ילדים בסיכון, שעתידים לצאת לאור בקרוב.
פרופ' אווה אילוז
סוציולוגית שרבים מספריה וחיבוריה בנושא הקשר שבין רגשות לקפיטליזם זכו לפרסום והכרה עולמיים ותורגמו לשפות שונות. אשת אקדמיה שעוסקת במחקר והוראה במוסדות נחשבים בישראל וברחבי העולם, כלת פרס א.מ.ת. לסוציולוגיה ונשיאת בצלאל לשעבר.
עמי אילון
לשעבר ראש השב"כ, מפקד חיל הים ומפקד השייטת, ובעל עיטור הגבורה. שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ומראשי יוזמת "המפקד הלאומי" שפעלה לקידום תכנית שלום ישראלית-פלסטינית. השתתף בסרט "שומרי הסף" בו דנו בכירים במערכת הביטחון בישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכיבוש. התבטא לא אחת נגד הכיבוש ובעד שוברים שתיקה.
עודה באשראת
סופר, פובליציסט ופעיל פוליטי וחברתי. שימש כמזכ"ל תנועת חד״ש. פרסם את 'חוצות זתוניא' ו'דוניא', ספרים העוסקים בחיי האוכלוסיה הערבית-פלסטינית במדינת ישראל. בעבר כיהן כראש ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה. טוריו מתפרסמים בעיתון "הארץ".
אברום בורג
יושב ראש הכנסת החמש עשרה ויושב ראש הסוכנות היהודית לשעבר. סופר, פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר בינלאומיים ופעיל שלום. תומך בשיוויון אזרחי מלא לכל, בסיום הכיבוש ובמניעת סיפוח. חבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.
אילן ברוך
דיפלומט ושגריר לשעבר, אשר ''שבר שתיקה'' ופרש משירות החוץ במחאה פומבית על מדיניות הממשלה בזירה הפלסטינית, נטישת עקרון ''שתי המדינות'', הפרה מתרחבת של זכויות אדם ותחילתו של סיפוח הגדה המערבית, הנמצא כיום בעיצומו. כיו''ר 'קבוצת העבודה המדינית', פעיל לגיוס השפעה בינ''ל על ממשלת ישראל, במטרה לחולל תהליך מדיני שתכליתו פתרון המבוסס על עקרון ''שתי המדינות'', אשר יביא שלום, בטחון ושגשוג לכל.
פרופ' יהודה ג'אד נאמן
יהודה ג׳אד נאמן הוא בוגר בית הספר לרפואה ירושלים 1968. הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באונ׳ תל אביב וחתן פרס ישראל לקולנוע 2009. ג׳אד שירת במילואים כרופא קרבי ביחידת צנחנים מילואים ובמלחמת ששת הימים הוענק לו אות המופת. במהלך השנים הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק 2003-2005 ובאוניברסיטת מסצ׳וסטס בוסטון 2008. הוא יוצר סרטים עלילתיים כמו ״מסע אלונקות״ 1977, ״רחובות האתמול״ 1989, וכן ״נוזהת אל פואד״ 2007. סרטיו הדוקומנטריים הידועים – ״מרד הימאים״ 1982, ״זיטרה״ 2008, ״למדבר״ 2016. סרטיו עוסקים במאבקים חברתיים ובמלחמה. לאחרונה פירסם ספר עיוני על קולנוע – ״הפצע מתנת המלחמה״.
אסף גברון
אסף גברון פירסם שישה רומנים, קובץ סיפורים וקובץ ביקורות פלאפל. ספריו וסיפוריו תורגמו לשש-עשרה שפות וזכו בפרסים בישראל (בהם פרס ברנשטיין ופרס ראש הממשלה לסופרים), גרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה. גברון השתתף בעבר במספר פרויקטים של שוברים שתיקה, בראשותם פרויקט ספר חמישים - סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש.
פרופ' עמירם גולדבלום
פרופסור אמריטוס לכימיה תרופתית שמחקרו מתמקד במציאת תרופות חדשות באמצעות אלגוריתמים. מראשוני הפעילים ב"שלום עכשיו" דובר התנועה 1980-2000 ומקים צוות המעקב אחר ההתנחלויות אחד המבקרים הגדולים ביותר של ההתנחלויות ושל האפרטהייד והדיכוי שנובעים מהן.
זהבה גלאון
כיהנה 16 שנים כחברת כנסת, מתוכן 6 שנים בתפקיד יו"ר מרצ, נאבקה בכנסת ומחוצה לה למען סיום הכיבוש, שוויון ביון יהודים וערבים והגנה על זכויות אדם. זוכת אות יקירת הקהילה הלהט״בית, אות התנועה לאיכות השלטון, פרס אומ״ץ, עיטור נשיא המדינה על המאבק בסחר בבני אדם, פרס ע"ש "מהאטמה גנדי ופרס "הנשיא קרטר לזכויות-אדם" בשמו של "בצלם" (צילום: רונן אקרמן)
יהונתן גפן
משורר, סופר, מחזאי, סאטיריקן, פזמונאי ועיתונאי שאחראי לכמה מהיצירות האהובות והמוכרות ביותר בתרבות הישראלית. משמיע ביקורת ציבורית נוקבת בנושא המיליטריזם הישראלי כבר מתקופת מלחמת לבנון הראשונה והלוחם הותיק והלא-מושתק בלאומנות הישראלית.
שירה גפן
סופרת ילדים, תסריטאית, בימאית, ושחקנית. כתבה שמונה ספרי ילדים, שתורגמו לאנגלית, ערבית, ספרדית ואיטלקית. כתבה את התסריט ל"מדוזות", זוכה פרס "מצלמת הזהב", אותו ביימה יחד עם אתגר קרת. כתבה וביימה את הסרט "בורג", זוכה פרס התסריט והעריכה בפסטיבל ירושלים.
פרופ' נטע זיו
פרופסור למשפטים וחברת מועצת העיר רמת השרון מטעם מפלגת מרצ. בעבר שימשה מנהלת המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח ומקימת מערך הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. יוזמת והמנהלת האקדמית של מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי, ויו"ר המכון למשפט ופילנתרופיה.
פרופ' נעמי חזן
פרופסור אמריטה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברת כנסת לשעבר מטעם מרצ וסגנית יו"ר הכנסת (1992-2003). נשיאת הקרן החדשה לישראל בעבר וחברת ההנהלה הבינלאומית של הקרן כיום. פעילה וותיקה בארגוני שלום, שוויון מגדרי וזכויות אדם. עמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים ובמכון טרומן.
דב חנין
משפטן, פעיל לשלום, שיוויון, צדק חברתי ושינוי סביבתי. כיהן בכנסת מטעם חד״ש בשנים 2006-2019, העביר עשרות חוקים חברתיים, סביבתיים, דמוקרטיים ופמיניסטיים. הוביל את השדולה הסביבתית, שדולת הדיור, שדולת הבריאות ושדולת ניצולי השואה.
ד"ר אלון ליאל
דוקטור ליחסים בינלאומיים ודיפלומט שמילא שלל תפקידים מטעם משרד החוץ החל מסוף שנות השבעים, בישראל ובחו"ל. שימש מיופה כוח מטעם ישראל בטורקיה, שגריר ישראל בדרום אפריקה, וכן קונסול כללי בארה"ב. התבטא ציבורית לא אחת בעד סימון והחרמת מוצרים מהתנחלויות, חבר בהנהלת העמותות "סיכוי" ו"עיר עמים" ובועידת מרצ, וכן במועצה הציבורית של "בצלם".
אלכס ליבק
צלם מוכר וזוכה פרסים, שעבודותיו העוסקות בתיעוד ריאליסטי של החברה הישראלית מתפרסמות דרך קבע בעיתון הארץ עוד משנות השמונים. מרצה ומורה לצילום, חתן פרס ישראל ופרס משרד החינוך והתרבות. (צילום: מנחם כהנא)
רבקה מיכאלי
שחקנית, קומיקאית, אשת תיאטרון רדיו וטלוויזיה. זוכת פרס אופיר, פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, פרס מסך הזהב, ופרס התיאטרון הישראלי למפעל חיים. התבטאה ציבורית לא אחת נגד מדיניות הכיבוש וחברת המועצה הציבורית של בצלם. (צילום: רונן פדידה)
פרופ' אבישי מרגלית
פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בין השנים 2006-2011 שימש פרופסור בקתדרה על שם קנאן במכון ללימוד מתקדם בפרינסטון. חתן פרס ישראל פילוסופיה לשנת 2010 וכן חתן פרס אמת לשנת 2007. 
אוהד נהרין
רקדן וכיאורוגרף הבית של להקת המחול "בת שבע". חתן פרס ישראל, מפתח שיטת הגאגא ויוצר בעל שם עולמי שזכה בפרסים ותארים רבים ממוסדות וגופי האמנות התרבות והמחול הנחשבים בעולם. פועל ומתבטא כבר שנים רבות נגד הכיבוש ועוולותיו מעל במות שונות בישראל ובחו"ל.
ארי פולמן
תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה שיצירותיו זכו להצלחה והכרה בארץ ובעולם וזכו בשלל פרסים, ובין היתר פרסי אופיר, פרס האקדמיה לטלוויזיה, פרס מסך הזהב, פרס איגוד הבמאים האמריקאי ופרס איגוד התסריטאים האמריקאי, ואף פרס הבימוי בגלובוס הזהב עבור סרטו "ואלס עם באשיר", עבורו היה גם מועמד לפרס האוסקר.
פרופ' מוטי פרי
פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, מיוזמי מכתב הקצינים במילואים בתקופת בגין שהוביל להקמת "שלום עכשיו", ומכתב הטייסים בשנות האלפיים המוקדמות. אחד מראשי היוזמה לתמיכה של פרופסורים בסטודנטים סרבנים שהתבטא ציבורית לא אחת בעניין התנגדותו למפעל ההתנחלויות, וחבר לשעבר בהנהלת "בצלם".
יוסי צברי
שחקן, במאי, יוצר ופעיל חברתי, מבכירי אמני הספוקן וורד בארץ. יצירותיו עוסקות במאבק לשוויון, מחטופי תימן דרך המאבק בכיבוש ועד ג'ורג' פלויד.
דני קרוון
אמן ופסל שיצירותיו מוצבות בערים רבות בארץ ובעולם, ביניהן: ׳אנדרטת חטיבת הנגב׳ בבאר שבע, ׳כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין׳ בפריז, ׳דרך זכויות האדם׳ בנירנברג, ׳הציר הגדול׳ - פסל אורבני באורך של כ-3 ק"מ בסרג׳י פונטואז מצפון לפריז, ׳מעברים-מחווה לוולטר בנימין׳ בפורט-בו על גבול צרפת וספרד, ׳דרך השלום׳ בניצנה על גבול ישראל ומצרים, ׳כיכר התרבות׳ בתל אביב ותבליט הקיר ׳שאי שלום ירושלים׳ במליאת הכנסת. ב-2010 קרוון דרש לכסות את תבליט הקיר במחאה על חוק שאיפשר ועדות קבלה ביישובים קטנים, משום שראה בו חוק גזעני. קרוון זכה בפרסים ותארים רבים בינם פרס ישראל, ׳אמן השלום׳ של אונסק"ו, פרס הקיסר של יפן (הנובל של האמנות) ו׳אביר כבוד׳ מטעם ממשלת צרפת. (צילום: תמר קרוון)
דורית רביניאן
סופרת ותסריטאית. כלת פרס וינר לסיפורת צעירה, פרס וינגייט לספרות, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס אקו"ם לעידוד יצירה ופרס ברנשטיין לספרות. מחברת הרומאן "גדר חיה" אשר במרכזו מערכת יחסים רומנטית בין ישראלית ופלסטיני. בשנת 2016 נפסל "גדר חיה" על ידי משרד החינוך בשל חשש שהספר מעודד התבוללות. (צילום: דן בלילטי)
מיכל רוזין
ח"כ לשעבר מטעם מפלגת מרצ. שימשה כמנכ״לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. הייתה יו"ר הועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים שם קידמה פתרון צודק למשבר מבקשי המקלט ודרום תל אביב. הייתה יו"ר השדולה לפלורליזם ולשוויון אזרחי, השדולה לקהילה הגאה, השדולה לקידום בני נוער, השדולה למען יוצאי מוסדות החינוך החרדי והשדולה לשוויון תעסוקתי. זכתה באות הפרלמנטרית המצטיינת, במקום הראשון של המדד הגאה ולעשירייה הראשונה במדד המגדרי ובמדד החברתי.
מיקי רוזנטל
עיתונאי, איש טלוויזיה וחבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, שעיקר פעילותו הציבורית מוקדשת ליחסי הון-שלטון ושחיתות ציבורית. כיכב בסרט הדוקומנטרי "שיטת השקשוקה", שהתחקה אחר הקשרים של האחים עופר עם מערכות השלטון בישראל והיה נתון בלב מחלוקת ציבורית גדולה. זוכה פרס פראט, פרס סוקולוב, אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ.
מוסי רז
ח"כ לשעבר, פעיל שלום וסביבה. כיהן כמזכ"ל מרצ, מזכ"ל "שלום עכשיו", סמנכ"ל גבעת חביבה וממקימי ומנהלי רדיו "כל השלום". היה יו"ר פורום ארגוני השלום, יו"ר "בזכות" ויו"ר "חיים וסביבה". כלכלן ורואה חשבון. רב סרן בדימוס.
טליה ששון
יו"ר המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל ובעבר נשיאת הקרן. שימשה ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, אחראית ל"דו"ח ששון" שהוגש כחוות דעת לראש הממשלה אריאל שרון בשנת 2005 ועסק במאחזים הבלתי מורשים בגדה המערבית. (צילום: אלדד רפאלי)
 
הצטרפו אלינו

תודה רבה!