עדויות סריקות ותפיסות בתים זה כמו שרואים ב-MTV

אפריל 2002, מבצע "חומת מגן".

אני זוכר שזה גם התבטא אצלי במוקטעה. גם כמו שאמרתי לך, מין שילוב של מתח ושעמום ואחרי שנכנסנו לבניין שם ולא היה בו כלום, זה היה בניין של האפסנאות הפלשתינאית, היה בו כל מיני חרמוניות ומלא דברים כאלה, ואחרי כל המתח של הלילה, ואחד מאגוז נהרג, ושמענו את הצרחות בקשר של הדברים האלה, אז מסתובבים, והיינו שם שבוע או 3 ימים בערך, וסתם אז אחרי יום שאתה נח אתה מתחיל להסתובב ולחפש דברים ו…
אני זוכר שבשלב מסוים התחלנו לשבור דברים וזה מאוד מאוד כיף לשבור דברים, ו… זה, אני חושב שזה סך הכול פנטזיה של רוב האנשים יהיה שאם הם היו יכולים לזרוק את הטלוויזיה מהחלון. אבל פה הנה אתה בן 20 ויש לך הזדמנות לעשות את זה, ואתה מתחיל לשבור דברים. ומצאתי את עצמי, אני ועוד כמה אנשים במין טירוף כזה תוך כמה רגעים שוברים שולחנות ודלתות, ומעיפים מלא מלא מסמכים ובכול בכל החדר, ודברים כאלה. ממש הטירוף שבך יוצא החוצה מ… סתם מתוך היכולת, הייתי אומר. נכון, אתה יכול לשבור… אני חושב שזה באמת… לא יודע, זה כמו שרואים ב-MTV שאנשים שוברים את הגיטרות שלהם על הבמה ויש הרבה קליפים שמישהו נכנס לחדר שלו ושובר דברים. זה מין פנטזיה הגיונית, אבל שמה יש לך את הכוח וזה גם לא הדברים שלך, ואתה במלחמה אתם וזה…

כמה שוברים שם?
במוקטעה שברנו עד הסוף.

מה זאת אומרת, עד הסוף?
זאת אומרת כל מה שיכולנו לשבור שברנו, כן, לפני שהלכנו כי משום מה היינו בטוחים שהולכים להחזיר להם את זה, אז אמרנו שאנחנו לא רוצים שיהיה. זה היה מין החלטה אישית כזאת. בלי להשאיר את זה הלאה לדרג המדיני או משהו כזה.

[  הדפסה ]   [  חזרה ]