בימי שבת היו סיורי קסבה, שזה בעצם חבורה של יהודים מהארץ, מהתפוצות, כל מקום שירצו, שעוברים סיור בתוך הקסבה בשטח הפלסטיני, שבעיקרון הוא סגור לכניסה יהודית. אין לי מושג מאיזה טעמים מאפשרים את זה, אבל מאפשרים את זה, ואנחנו מאבטחים את הסיור הזה. אם זה אומר פטרול אחד שמסתובב במדרגות ושומר מלמעלה שהכול סביר, עוד פטרול למטה שמרחיק איומים אפשריים מהקבוצה והיה החפ"ק.

החפ"ק הולך איתם? הולך בתוך הקבוצה, מקדימה ומאחורה.

ומה קורה בסיורים האלה? התחושה היא שיש מתח של החיילים, כי זו סיטואציה שהיא מסוכנת. מצד שני הפלסטינים מאוד אדישים מהסיטואציה והיהודים מאוד מתרגשים וזה, וגם הסיטואציה נורא אבסורדית, ממש כמעט תחושה של איזשהו גן חיות. נכנסים לעשות סיור ולהסתכל ויוצאים. להסתכל על מקום שאנשים חיים בו בתנאים לא תנאים. ואתה עובר [והמשתתפים] מסתכלים ושואלים. והמדריך של הסיור הוא מהיישוב היהודי בחברון, בחור מוכר. נוגע בסחורה, כאילו מראה לחבר'ה בסיור את הסחורה ומתייחס אליה בצורה מאוד חופשית, כאילו זה שייך לו. אני חושב שבעיקר הסוחרים שהיו שם [היו] בשוק, אני מניח שתמיד הייתה להם איזה שהיא תקווה שהסיורים האלה גם יקנו מהם, שאני לא זוכר שראיתי את זה קורה אפילו פעם אחת.

זה בשבת, לא? כן, סיורים בשבת. זהו, בסך הכול גם מהבחינה הכי יבשה של החיילים זה מעצבן כי אחד הפטרולים ששומרים על הסיור הוא פטרול שכביכול ירד ממשימה רק לפני רגע. מחזירים אותו לעשות את השמירה, הוא יורד שוב ואז עולה לפטרול. אז זה קצת שותה את הזמן החופשי. וגם באופן כללי זה סיטואציה מעצבנת. אבל יש בה גם משהו שלפעמים מרענן את החיילים, נראה לי. קצת לראות פרצופים ואנשים אחרים, סיטואציות אחרות.