תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט דרך שקל להסביר אותה לחייל
מספר קטלוגי: 877251
דרגה: סרן
אזור: חברון
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
515  צפיות    0  תגובות
דרך שקל להסביר אותה לחייל
דרגה: סרן
אזור: חברון

במיפויים נכנסים לבית בלי שום מידע מודיעיני. אין שם שום דרוש [לחקירה], שום דבר פח"עי (פעילות חבלנית עוינת) או מסוכן. אתה נכנס לבית רק בשביל לבדוק ואתה עושה מיפוי של הבית - כמה חדרים יש - ועובר לבית הבא. זה בטח סיטואציה שמפריעה למשפחה, היא לא נעימה ואף אחד לא רוצה שיעשו עליו את זה, אבל אתה עושה את זה. שולחים אותך לעשות מיפויים. אני גם יוצא מתוך נקודת הנחה שכל הבתים כבר מופו כמה וכמה פעמים.

למה אתה אומר? כי המרחב הוא קטן, אני לא הפלוגה הראשונה, אני לא הפלוגה האחרונה. אמנם לגדוד עצמו אין את הידע כרגע איך הבית הזה נראה מבפנים, אבל איפשהו בצה"ל או בשב"כ יש את הידע אם באמת צריך. כשאנחנו דיברנו עם החיילים אמרנו להם שחשוב שנכיר, אנחנו צריכים לדעת. אני, ברמה האישית שלי כמ"פ, היה לי חשוב להיכנס לכל הבתים שנושקים ממש ליישוב היהודי.

בקסבה? בקסבה, בשביל לראות איפה יש מעבר ואיפה אין מעבר, בשביל למנוע חדירה של מפגע אפשרי, שזה לא בהכרח שאותה משפחה שיש בה מפגע אבל בן אדם אחר יכול להיכנס לבית שלהם ודרכם לעשות את זה. יש לזה חשיבות מבצעית מהמקום של החייל, החייל מכיר יותר טוב את השטח כשהוא בחיכוך עם האוכלוסייה.

למה? כשהוא עושה את הפטרולים כל הלילה ומסתובב שם אז הוא מכיר טוב את השטח, וזה היה מאוד חשוב כי מישהו, בתרחיש המפגע הבודד, דקר בן אדם ורץ חזרה פנימה, נעלם והוא עכשיו בקסבה. ראו אותו רץ לכיוון כלשהו ואני עכשיו אומר לפטרול 30 (פטרול רגלי באזור הקסבה המערבית בחברון) "טוס במהירות האפשרית לצומת 10 ותחסום". הוא חייב לדעת איך מגיעים הכי מהר לצומת 10, אז את הדרכים הוא חייב להכיר, לכן חשוב מאוד שהוא יסתובב שם כל הזמן, כולל על גגות. מנגד, מול האוכלוסייה [הפלסטינית] אני הרגשתי שהיה רצון מאוד חזק של הצבא, וגם אינטרס מגובה על ידי היישוב היהודי, שידעו ויראו שהצבא שם כדרך קבע. הצבא שם, הצבא מרגיש בנוח שם, הצבא בתוך השטח, הצבא הולך שם. ברגע שאתה נעלם ממקום מסוים יהיה לך יותר קשה להיכנס חזרה. ברגע שאתה כל הזמן אוחז במקום ונמצא בשטח, אם אני כל הזמן בודק תעודות זהות, אז מי שאסור לו להסתובב שם יחשוב פעמיים לפני שהוא מסתובב שם. קצת כמו להציב עמוד עם אור כחול ואדום על כביש מהיר. "אני שם".

בעצם זה מין מנגנון שליטה. כן, כשהמנגנון הזה עובד טוב – הרבה יותר קל לבוא כשיש מידע ספציפי מדויק על מישהו.

מה המטרה של המשימה? ליצור היכרות עם השטח והעלאת מידע מודיעיני, זו הייתה ההגדרה של המשימה. לצורך שימוש עתידי אם נצטרך.

מי בוחר את הבתים? אני, מתוך השטח. אבל הבחירה היא גיאוגרפית לחלוטין, זאת אומרת, זה השטח שבו הבתים לא מופו. אני לוקח ומשרטט: "מהצומת הזאת עד לצומת הזאת, זה האזור שלכם להיום. כנסו לכל הבתים בשטח הזה".

מי אומר לך את זה? זה מגיע מהגדוד, הקמ"ן (קצין מודיעין) ואפילו מהחטיבה, איזה בתים לא מופו. אנחנו את הכול תמיד העלינו למעלה לחטיבה כי החטמ"ר (החטיבה המרחבית) יושבת קבוע, הידע אצלה אמור להישמר.

חוזרים החבר'ה מלילה של מיפויים עם כל מה שהם ציירו, הם מביאים לך את זה? מה עושים עם זה? מעבירים את זה אלי, אני מעביר את זה לגדוד, והגדוד אמור להעביר לחטיבה. עכשיו, חלק מהמידע נשאר אצל החיילים שהיו בשטח ועכשיו הם מכירים אותו ואת התוכן של הבתים יותר טוב והם יודעים מאיזה בית אפשר לעבור לאיזה בית. בתוך הקסבה זה יכול להיות מבוך. דבר שני, הוא עולה למעלה לקמ"ן של הגדוד, שיכול לשמור, לאגור, להשתמש במידע הזה אם נצטרך באיזשהו מבצע, והוא בטוח אמור לעלות לחטיבה למעלה. החטיבה אמורה לשמור אצלה את המידע הזה.

אמרת שיכול להיות שנכנסו לבתים האלה כבר כמה וכמה פעמים, איך זה קורה? לדעתי היה רצון שהכוחות בשטח שעכשיו שומרים, אלה שמתחלפים כל ארבעה חודשים, יכירו טוב את השטח שנמצא למטה, את הבתים. הדרך לעשות את זה זה מיפויים. זו גם דרך שקל להסביר אותה לחייל.

למה? כי כשאתה אומר לחייל: בוא ניכנס לבית כדי שסתם תכיר אותו, אז זה מעלה הרבה יותר שאלות. אתה מתחיל לשאול את עצמך את השאלות האלה: רגע, סתם בשביל להכיר אותו? אני באמת צריך להכיר אותו עכשיו? זה רלוונטי, לא רלוונטי? אני סתם נכנס אליהם, כן בלילה? לא בלילה? כשאתה אומר לו: אנחנו צריכים את זה בשביל מידע מודיעיני, בשביל להבין את הפנים של הבתים האלה, אז זה מתקבל הרבה יותר טוב. גם לי אמרו שצריך את המידע הזה על הבתים האלה. אני אומר לך שבהיגיון הסביר, אם כל פלוגה שם ארבעה חודשים והשטח כל כך קטן וכל כך הרבה פלוגות היו שם, לא יכול להיות שאין את המיפויים האלה בכל בית ובית שם.

בתור מי שישב בדיונים של הקצונה, הפגיעה באוכלוסייה נלקחת בחשבון? יש איזשהי מחשבה לגבי ההשלכות של הפעילות הזאת? במקרה הזה של המיפויים, לא הפגיעה ולא ההשלכות נלקחו בחשבון. יש סיטואציות אחרות שבהן אמרו: "אוקיי, אם נעשה את זה עכשיו ככה, יהיה פה אירוע גדול יותר שיפגע ויותר ילהיט, יכול גם לפגוע יותר באנשים ואנחנו לא רוצים שיקרה". ואז זה כן נלקח בחשבון.

כמה מיפויים הייתם מוציאים בפלוגה? אני חושב שהחבר'ה שלי עשו 200 מיפויים גג.

בכל הקו? קו, ארבעה חודשים.