הלכנו שני טורים של כל הגדוד, טנקים מלווים לאורך כל הדרך, ממש צמודים אלינו. מה שאני זוכר, שזה לא היה לנו אף פעם לפני זה, שהטנקים יורים פגזים בזמן שאנחנו כמה מטרים [מהם], הבזק אור ובום.

על מה הם יורים? לי זה היה נראה שכל בית שעברנו בדרך וגם רחוקים יותר – חטף פגז. באופן שיטתי. אין שום איום. יכול להיות שירו עלינו אבל באמת שלא הייתי שומע כי כל הזמן מא"ג רפאל (מקלע הנשלט מתוך הטנק) של הטנקים לא מפסיק לירות. הם על כל בית מרססים במא"ג רפאל כל הזמן. חוץ מזה שפעם ב- משחררים פגז לכל בית. אין רגע שאתה לא שומע את הטררר של הטנק שלידך או של הטנק הבא.

היה גם חיפוי ארטילרי תוך כדי? בטח, פגזים כל הזמן. לפני הכניסה התחלנו לשמוע הרעשה של פגזים.

כשאתם מתקרבים לבתים יש התנגדות, יורים עליכם? לא יודע, יכול להיות, אבל במהלך ההליכה לא ידעו על שום היתקלות, שום כלום. היה מלא ירי, אבל רק שלנו. לבית נכנסנו כבר באור יום. חצי גדוד חיכה בחצר של אחד הבתים שם ואז ירו טיל מטדור (רקטה נגד טנקים). הרי המג"ד לא רוצה להיכנס דרך הכניסה הראשית אז פותחים כניסה מהצד. הייתה חומה וקיר, אז הוא ירה טיל על החומה, זה עבר בחומה ונכנס מהצד על הקיר. סרקו בית ממש גדול, כנראה שזו [הייתה] משפחה אחת אבל חמולה. זה היה ארבע קומות, היה שם מקום לכל הגדוד. אתה ישן על הרצפה, ועשינו סיבוב לאסוף כריות ודברים בבית, שיהיה על מה לישון. מי שהשיג מיטה, הסתדר. כשיצאנו אני זוכר שהסלון היה ממש הפוך, אבל אני לא יודע אם בכוונה או בגלל שאתה הולך, אתה נכנס עם מנשא כבד ואתה דורך על דברים, אתה עייף אחרי לילה, אתה לא תתחיל להיזהר להם על הספות.

איך מבצעים את הסריקה בכניסה? ברטוב (ירי חי), שמעתי את היריות. הכול ברטוב. כשאנחנו נכנסנו לבית, הכול היה כבר הפוך. כל מה שיכול להתנפץ התנפץ כי הם ירו על הכול. כל מה שהיה מזכוכית בפנים, חלונות, שולחן מזכוכית, מסגרות של תמונות, הכול היה הפוך. כל המיטות הפוכות, שטיחים, מזרונים. לוחמים לוקחים שטיח לישון עליו, מזרון, כרית. מים לא היה אז אי-אפשר היה להשתמש באסלה אז חרבנו להם באמבטיה. חוץ מזה שמדי פעם רואים חור של פגז בתוך הבית או עמדת ירי, כשבמקום לירות מהחלון, שאתה יותר חשוף, עושים חור עם פטיש חמש קילו בקיר וזה חרך ירי. זה היה העמדות. הייתה לנו עמדה כזאת ועשינו עליה משמרות. הייתה פקודה מוזרה שכל שעה אנחנו חייבים ליזום ירי מהחדר.

לאן? היה איתור של מסגד. צפינו על מסגד שיודעים שיש בו מנהרה וחושבים שיש שם פעילי חמאס או ווטאבר. אנחנו לא ראינו שם, לא זיהינו כלום, לא קיבלנו שום ירי, שום דבר. היינו צריכים לירות עם הנשק האישי לעבר הכיוון הזה בכל שעה, זו הייתה הפקודה.

כדור-שניים או חצי מחסנית? לא הייתה פקודה מסוימת, כל אחד כראות עיניו.