כשנכנסנו לרצועה התפקיד שלנו כחי"ר היה לתפוס בתים ובעצם להפוך אותם להיות מעין מוצב קטן. בתים של פלסטינאים שבהם אנחנו שוהים, דרכם אנחנו מאבטחים את הטנקים כאשר הטנקים בעצם פעלו בעיקר מסביבנו. כאשר נכנסנו לתוך הבתים זו [הייתה] כניסה מאוד מאוד אלימה, מאוד בכוח אש, כדי לוודא שאין אף גורם עוין בתוך הבית. אחרי שכבר התמקמנו בבתים אז מתחילה מה שנקרא שגרת מוצב. בעצם מתחילים לבנות עמדות, להחליט איזה חדרים צופים לאן ועם מה אפשר להשתמש. כל חדר שמזוהה בתור חדר לעמדה אז שמים על החלונות שלו רשת צל. במקרה שלנו לא היו לנו רשתות צל, [אז] השתמשנו בוילונות שהיו בתוך הבית. עם מסמרים חיברנו אותם לתוך החלון ומתחנו בעצם את הווילון עם סרט הדבקה. ומשם מתחילה שגרה של שמירות כי אתה בערך כמעט חצי מהזמן שומר, תוך כדי אתה צריך להסתכל מה קורה מסביב. תוך כדי שאנחנו נמצאים שם אז השריון יורים כל הזמן על כל הבתים מסביב. אני לא יודע בדיוק מה הייתה הפקודה, אבל נראה שכל בית נתפס בתור איום ולכן בכל בית צריך לירות לפחות פגז, שאין שם אף אחד, השריון ירו יחסית הרבה. כל הבתים מסביב, כשאתה מסתכל על הנוף, קצת נראו כמו גבינה שוויצרית עם המון חורים בתוכם. בתים נמחקו תוך כדי [שהיינו שם], האדמה יושרה, הכול נראה אחרת, כל אזור של מחסנים, אז D9 ׁ(בולדוזר משוריין) הוריד אותו, היה אזור חממות גדול שהיה שם גם מסומן במפה בתור אזור ירי ואמל"ח (אמצעי לחימה) וגם שם D9 הוריד.

מה זה הסימונים האלה במפות? הם פשוט מתארים איפה מבחינת מודיעין יש מנהרה, בתים נראה לי של פעילים, איתורים חמים שלא הוגדר בדיוק מה זה, אזורי אימונים ומנהרות ואזורי שיגור. ומלכוד, איפה יש ציון של מלכוד.

אחרי שאתם יוצאים, עדיין יש בתים עומדים? כמעט ולא. נגיד כשהלכנו לבית שקראו לנו שחשבו שיש שם פעיל, אז אתה הולך ויש שבילים יותר שבורים בכל מקום שהטנקים עוברים, זה חול כזה, כבר לא [שטח] חקלאי עם צמחים. עצי זית עקורים בכל מקום. הבתים עצמם פשוט שבורים, מפוזרים, תל איפה שהיה בניין ופשוט בית מפוזר יותר. לא קיבלנו הוראה מבצעית שזה המטרה אבל בסופו של דבר אף בית לא אמור להיות עומד. 500 מטר רדיוס, שאף בית לא עומד.