38?38, כן.
סחלב תפסו את זה?כן, זה כזה נקודת בידוק כזה, שאתה עוצר, כן, שם, הם תפסו את זה. בתקופה שנכנסנו לעזה התחלתי לכתוב יומן כי אמרתי, אני חייב למצוא איזה דרך להתמודד עם הדבר הזה. אז הולך בן אדם, הולך בחור מבוגר. הרי יש לך, אתה אמור לעצור אנשים שהם בני, כאילו מגיל צעיר עד גיל 30, הם כביכול החתך מחבלים אופציונלי שיכול להיות לך. ואז עובר איזה בחור מבוגר מדבר בטלפון, והבחור מסחלב אומר לו לעצור. עכשיו, כנראה ההוא לא שמע אותו, מדבר בטלפון. ילד – ואני זוכר שזה הכי שיגע אותי – והוא ילד בן 18, הבן אדם הזה בן 50, לך תדע מה עבר בחיים שלו. בשנייה שהוא לא עצר לזה, הבחור מסחלב דורך את הנשק, צועק עליו: "תעצור, סאכר אל טלפון", לוקח לו את הטלפון, סוגר לו בכוח, צועק עליו: "מי אתה, מה אתה, אמרתי לך לעצור". ההוא: "מה, בסדר, בסדר, בסדר, תירגע, בסדר, הנה עצרתי, חלאס", כאילו "ילד, מה קורה?".
אתה היית (פטרול) 30 כשזה קרה?כן, עמדנו שם, כאילו נחנו שם. עמדנו כל אחד בבטונדה אחרת, מאבטחים ונחים. ואז אחרי זה אותו בן אדם בא אליי, הוא היה מורה להיסטוריה. דיבר איתי עברית, נתן לי נאום שלם, סיפר לי אגדות על איך אנחנו העמים צריכים להיות בשלום וזה וזה. ואז הוא הלך, לחצתי לו את היד, הוא הלך. מגיע אליי הבחור הזה: "תגיד אחי, איך אתה לוחץ לו את היד? אתה נותן לו לגיטימציה, אחרי זה זה, אסור לנו לצאת חלשים לידם". אני עושה לו: מה אתה רוצה, הבן אדם כאילו...
כמה אנשים שומרים ב-38, שראו אותו עושה את זה?הם בעמדה שלהם, הסחלבניקים.
שני בנים?לא, הם היו בן ובת באותה עמדה. מה זה ראו אותו עושה את זה? זה מה שהוא צריך לעשות. מבחינתם זה מה שהוא צריך לעשות שם.
ככה הם עשו לכל אחד שם?לא, הם עצרו. מי שלא עצר צעקו עליו: תעצור, תעצור, תעצור. הרוב עצרו. כאילו, יש להם ברירה?