ברחוב השוהדה אמרו לנו שזה אזור שהמתנחלים יכולים ללכת בו, הפלסטינים לא יכולים ללכת בו ולשים לב לחבר'ה (פלסטינים) שבאים מבית הקברות וקופצים לרחוב. הייתה תקופה שזה היה קורה יחסית הרבה, וכל פעם היו לוקחים אותם ושמים אותם במחסום של בית המרקחת ונותנים להם לחכות שם. פעם אחת הייתי בבית מרקחת כשזה קרה. הביאו שני חבר'ה שקפצו מעל החומה. שמו אותם שם ואמרו שהם צריכים לחכות בינתיים. אחד מהם היה ממש עצבני. נראה לי שהוא היה בשנות ה-20, 25. אחד היה יותר קטן. הושבנו אותו שם והוא ממש התחרפן וכל הזמן היה נראה כאילו הוא עוד שנייה מתפרץ על מישהו. לא אזקנו אותו, אבל הוא ישב שם והיה אסור לתת לו שום דבר, לא לדבר אתו.

כמה זמן הוא היה שם? שעתיים אולי. אני גם לא יודע מי החליט לשחרר אותם. הוא היה שם הרבה מאוד זמן והוא ביקש לתת כסף למישהו שיביא לו סיגריות או משהו. המפקד שלי לא רצה לתת לו. המפקד שלנו היה ממש אלים. אני יודע לפחות פעמיים שהוא ממש התחרפן, הוא היה צועק עליהם מלא.