אתה זוכר מה היתה המדיניות כלפי הכפרים או האוהלים שליד הגן הלאומי בסוסיא? חירבת סוסיא, חירבת ג'ינבה, חירבת א-טוואנה, כל החירבות. כמה פעמים הגענו לשם סתם באמת כדי לעשות להם חיפושים. נכנסים באמצע הלילה, נגיד בסוסיה הפלסטינית, מעירים את כולם ועושים חיפוש. כאילו מחפשים אמל"ח אבל בתכלס זה סתם כדי להציק.זה אולי המשימה הראשונה שעשינו, חיפוש כזה בסוסיה. רוב הזמן זה היה באמת סתם. גם הסיור היה מגיע לשם סתם כדי לעשות איזה חיפוש וזה. לסיור אסור להכנס לבד ליאטה או הכפרים הגדולים אז כדי לשבור שגרה הוא היה נכנס לחירבות. עושים סיבוב, עושים פוזות עם הנשק ולפעמים גם נכנסים לאיזה אוהל.סתם. גם כל הזמן היה שם, היו מקפיצים אותנו לשם בגלל שהיה שם עימותים בין פלסטינים למתנחלים. בדרך כלל המשמעות הייתה שמתנחלים מכים פלסטינים. אני זוכר שפעם אחת הגענו עם איזה מישהו מהDCO (מנהלת התיאום והקישור - הממשל הצבאי) או מישהו ממנהל מקרקעי ישראל. זה היה בחירבת ג'ינבה. הם ישבו עם הספרים והיו שם מתנחלים ונכבדי הכפר, ודיברו על באמת מה שייך למה, מה שייך למי.

אבל היתה מדיניות כלפי התושבים האלה? לא, הם לא עניינו אותנו.