תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט איזה ערך בא לידי ביטוי בזה שחייל בזז משהו מבית של פלסטיני
מספר קטלוגי: 57738
דרגה: סגן
יחידה: חיל החינוך
אזור: רצועת עזה
תקופה: 2003
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
430  צפיות    0  תגובות
איזה ערך בא לידי ביטוי בזה שחייל בזז משהו מבית של פלסטיני
דרגה: סגן
יחידה: חיל החינוך
אזור: רצועת עזה
תקופה: 2003

בתור קצינת חינוך, אמרת שהיית צריכה לנתח ולהעביר איזשהו ניתוח ערכי או חינוכי של האירועים. מי פנו אלייך, אם בכלל פנו אלייך, בהקשר הזה? מה הם חיפשו?באופן כללי מפקדים, זאת אומרת לי יצא בעיקר לעבוד בנושא הזה עם כל מיני קציני מטה באוגדה וכל מיני אנשים, באופן כללי לא חיפשו אותנו יותר מדי. והמפקד שלי, שהיה קצין חינוך של האוגדה, די היה דוחף לקציני מטה כל מיני דברים.

כמו מה?כמו, הוא תמיד היה רוצה שאני, הוא תמיד היה לוחץ על זה שגם אני וגם שתי הקצינות האחרות בחטיבות ניקח תחקירים מהחמ"ל ומאג"ם ומהמודיעין ומכולם וננתח אותם מבחינה ערכית.

איזה סוג של דברים ראיתם בתחקירים? ערכים או תופעות?כן, במובן הזה. שאלה טובה. אני זוכרת שבאופן כללי היחס שלי לדברים האלה היה כאילו גם של אין לי את הכלים להגיד איזה ערך בא לידי ביטוי בזה שחייל בזז משהו מבית של פלסטיני.

זה היה בכלל מגיע לתחקירים?היו, האמת שדברים כאלה בעיקר אנחנו היינו עושים ניתוחי אירוע ערכיים. זאת אומרת, לא היה איזה תחקיר מובנה שעליו היינו מלבישים משהו חינוכי, עליו היינו מלבישים משהו ערכי, אלא תופעות כאלה של כבוד האדם וכל מיני, אז אנחנו פשוט היינו כותבים את זה בעצמנו, את כל העניין. זה גם נראה לי די יומרני כאילו להגיד להם נו נו נו, להגיד כאילו זה לא בסדר, ולעשות איזה, תמיד גם הייתי צריכה להוציא כל מיני, אחד התפקידים שלי היה להוציא כל מיני דפי הסברה. אז לא יודעת, הרגשתי כמו איזה שרת תעמולה של הנאצים או משהו, כאילו אני, משהו פשיסטי כזה נורא, כאילו אני צריכה להגיד להם באיזה ערך הם פגעו במה שהם עשו ולמה הערך הזה חשוב ולמה אסור לנו לעשות את זה יותר. וכאילו תכלס, א', מי אני ומה אני חושבת שאני, אין לי מושג מהחיים שלי לא בערכים ולא במה זה להילחם וגם מה זה יעזור. כאילו, הם חייבים לעשות את הדברים האלה ואם, לא יודעת כאילו, זה כמו שאמרתי קודם, אם משהו לא יישבר בך, אתה פשוט לא תתפקד ואז לא יודעת מה, או שכאילו תצא על 21 או שתהיה סרבן או שכאילו תירה לעצמך כדור בראש, או שמשהו יישבר ואתה פשוט תהפוך למין, לא יודעת. האמת שהייתי מסתכלת על, הייתי יושבת מול מסמך "רוח צה"ל" ומנסה לנתח את הערכים ופשוט לא האמנתי לשום דבר שכתוב שם ולא היה אכפת לי מזה גם כי זה נראה לי כל כך לא קשור, כל כך תלוש, כל כך לא באמת כאילו למה לעזאזל אנחנו נמצאים במקום הזה. ואם אנחנו במקום הזה אז אין מה לדבר פה על ערכים, כי מוסר ומלחמה לא הולכים ביחד.

מה המערכת ציפתה מכם לעשות?ציפתה שננסה להחדיר כמה שיותר את ה... שנכין מעין מערכים כאלה למפקדים. שאם מ"מ היה מעביר תחקיר נגיד למחלקה שלו או משהו כזה אז שבסוף כשהוא היה מגיע לפאנץ' ליין, למה צריך לעשות ולמסקנות, אז הוא היה גם מדבר על ערכים ואיך שהוא תוך כדי זה מחדיר את רוח צה"ל לחיילים וככה כל חיילי צה"ל יפעלו לפי קוד מוסרי אתי נורא יפה ומגניב ומודפס על דף כחול.

וזה לא עבד כי זה לא רלוונטי או שפשוט לא העבירו את זה?א', אצלנו לא היה כל כך שיתוף פעולה, אני חושבת ש*** (חברה של העדה ששירתה כקצינת חינוך באזור חברון) היתה מספרת לי שבחברון היה יותר שיתוף פעולה, זאת אומרת היו עושים יותר הכנות סגל ודברים כאלה. גם לא היה יותר מדי שיתוף פעולה וגם בעיני כאילו זה היה משהו מאוד לא, זאת אומרת היו מ"פים שהעבירו מור"קים וניסו להחדיר רוח לחימה וערכים בחיילים שלהם, שזה נראה לי גם מתוקף תפקידו של מפקד הוא אמור לעשות את זה.

נגיד, כשהמח"ט יודע שהיה מבצע והחיילים בזזו בכמויות, או כשהמג"ד או האוגדונר יודעים שהיה מבצע והחבר'ה שלהם שברו בתים כמו חולירות. מה המפקדים עושים כדי להתמודד עם זה?זה מאוד מאוד תלוי אישית במפקד. לי יצא לעבוד בזמן שהיו שני מפקדי אוגדה שונים. הראשון היה מאוד מבצעי, לא עניין אותו, הוא לא הסכים להכניס את החינוך בשום מקום, מאוד רוח לחימה, מאוד כאילו אני יודע, אני זה. השני מאוד שיתף, מאוד התייעץ, הוא בעיקר התייעץ עם המפקד שלי, עם הקצין חינוך של האוגדה, אבל לגמרי הייתי שותפה בכל מה שקרה שם, ודיבר על ערכים וניסה להכניס את זה גם בעצמו. היו מפקדים שעשו את זה מתוכם כי הם חשבו שזה נכון והם באמת האמינו בדברים, והיו מפקדים שזה מאוד לא נגע בהם. זאת אומרת כאילו מפקד שחוזר ממבצע כזה ויודע שקורים דברים כאלה יכול לעמוד ולדבר עם החיילים שלו, והוא לא צריך אותי בשביל זה.

והם עשו את זה?והיו כאלה שעשו את זה והיו כאלה שלא. ואלה שלא, גם אם אני דחפתי זה לא ממש עזר, אז בגלל זה התפקיד שלנו נראה לי קצת כמו...

בסופו של דבר זה תלוי פרסונלית? אין פה התמודדות מערכתית אלא כל מפקד והקריז שלו?אני לא יודעת להגיד לך אם לא היו ישיבות, אם מג"ד לא היה מעלה את זה למח"ט שלו, לאוגדונר שלו: תקשיב, יש לנו פה בעיה. אני מתארת לעצמי שאם זה היה תופעה כוללת וזה באמת היה מפקד שאכפת לו, אז הוא כן היה מעלה את זה באיזשהו מקום. להגיד לך אם הם ישבו ושברו את הראש, תוך כדי שהם שברו את הראש איך כאילו, איזה מבצע לעשות ברפיח – אני לא יודעת בדיוק מה.