מה עם תפיסות של בתים פלסטיניים על ידי הצבא? תפיסות לעמדות. אוקי, תפיסות לעמדות, עוד פעם, גם הקונספציה הזאת השתנתה, אתה לא מדבר על אלמנת קש [בית שחיילים משתלטים עליו בחשאיות] וכאלה, נכון? אתה מדבר על תפיסה. [...] גם התפיסה השתנתה עוד פעם ב- 2003, היו מקרים לא נעימים בבתים האלה, שחיילים כן זיהמו בכוונה, אתה אומר "על הזין הבית הזה, גם ככה אני עוזב אותו עוד שבועיים וזה מעניין את הסבתא שלי". בשלב מסוים התחלנו לעשות תורניות שלושים יום בין כמה בתים, בכמה עמדות, כדי לעשות את האיוש קצת יותר נוח.

חיילים? כן, היינו מעבירים עמדות כל שלושים יום. אתה עובר לבית סמוך. היינו עושים שלושים-שלושים או קצת יותר, היינו מבקשים הארכה. אני זוכר מקרה למשל של אחד שהתחתן, אז שינינו לו את הבית, כי הוא חיתן מישהו מהמשפחה. היו כל מיני מקרים כאלה.

אבל עדיין יש עמדות על בתים. על בתים. בבתים יש עדיין?

יש אחד, בצומת הבנקים יש אחד. אוקי, אם זה זמני. על בתים זו סוגיה שונה לגמרי, זה כביכול על בתים ואם יש לך גרם מדרגות נפרד זה חוקי לגמרי וזה צו תפיסה, הוא חצי שנתי, אתה מחדש אותו כל חצי שנה ואין בעיה. אתה יכול לתפוס את זה שנים...

מי מחליט על הדברים האלה? מח"ט [מפקד חטיבה] מחליט את הדברים האלה. יש קריטריונים מאוד ברורים. כשמח"ט אומר שהוא תופס, אתה אומר לו "חדר מוקצה" יש ממש סד"כ [סדר כוחות] לעניין הזה. איך אתה בודק אם זה חוקי? עוד לפני שאתה מעביר ליועץ המשפטי. אתה מעין יועץ משפטי קטן. אתה מבין. יש דברים שאתה אומר לו "אין סיכוי, אני לא מעלה את זה בכלל. אל תדבר איתי, תעבור בית".

זה תלוי בבית או בדרישות? זה תלוי בבית. הוא צריך לסמן לי את הבית. הוא צריך להסביר לי למה הבית הזה, הוא צריך להסביר לי, הקצין אג"מ, לא המח"ט, למה הבית הזה ולמשל אם יש בית אחר ליד, של זוג רווקים, אז למה הוא תופס בית של משפחה ושהצורך הביטחוני הוא דווקא של הבית הזה, הוא צריך להביא הרבה הסברים. אבל הוא מקבל אישור של היועץ המשפטי והוא מוציא צו.

פינוי המשפחה, אתם מתעסקים עם זה? לא, כן... זה לבוא... עוד פעם, בתחילת האינתיפאדה זה לא היה ככה ואלה נהלים שלאט-לאט התגבשו כי זה לא היה. שמו לב שבעצם הפינוי הוא אלים, היו פינויים אלימים, לא בתקופה שלי בחברון כי אז עשינו את כולם ונכנסנו איתכם. אבל חוץ מלפעמים כשהייתם תופסים בית ולא מודיעים לנו. פשוט היו זורקים לאנשים את הדברים החוצה, אז כל העניין של ריכוז בחדר מסוים, של רהיטים, היינו מתלווים לזה.

איפה המשפחה? נלקח בחשבון איפה המשפחה נכנסת לגור? אם יש בית שהוא צורך בטחוני מובהק והוא יושב והוא הכי גבוה, אז לא מעניין אף אחד איפה הם יהיו. אין התחשבות. אם באמת יש צורך בטחוני, אם באמת זו משפחה שהיא מרובת ילדים, לא יודע מה, או גרה בבית קטן או אין לה מקום חלופי לגור ויש צורך ביטחוני מקביל, אז בסדר, אין לי בעיה.