זה משהו שהרגשתי לכל אורך השטחים, הקטע הזה של מין משחק גדול. כאילו נתנו להמון ילדים נשק, העמידו אותם שם ופשוט הרבה יותר מדי כוח. אנשים כבר לא התייחסו לזה באיזשהו שלב. אם אתה לא בקו חם יש שחיקה כזאת, עושים משחקונים מפגרים רק בשביל להעביר את הזמן: 'אפתח אל בדובי', 'שובי דובי', 'וי, זה מצחיק'. אתה פותח את החלון ואומר: (עושה קולות). 'מה אתה רוצה?' דברים כאלה, סתם. אנשים לא מגדירים את זה כהתעללות או כלעצבן, פשוט אנשים התחרפנו במחסום. 8-8, 8-8 –שמונה שעות מחסום, שמונה שעות מנוחה. אתה כבר לא יכול שלא לעשות דברים מפגרים. יש עמדה בהתחלה ועמדה בסוף, אתה אומר לו (לפלסטיני): 'תעצור אצלו בעמדה ותגיד לו שהוא צעיר מסריח'. דברים כאלה, מתכתב דרך המכוניות. זה פשוט משעמם, רק מחפש שטויות כדי להעביר את הזמן.

איך מעבירים את הזמן? שרים. אחד העיסוקים היחידים שיש לך זה לעצור מכוניות ולבדוק מכונית שנראית לך חשודה. המטרה של המחסום הייתה לא להעביר אזרחים ישראליים. זה היה הייעוד, כי זה היה לתוך שטח A (שטח באחריות הרשות הפלסטינית). כל לוחיות רישוי צהובה היינו צריכים לעצור ולבדוק שזה ערבי ולא יהודי, כי היה אסור. המון ישראלים אומרים: 'טוב, מה אני אסע דרך ים המלח?' זה מקצר את הדרך אחול מניוקי, כמה אפשר לעשות סיבוב? אז היינו עוצרים את זה, אבל מן הסתם יוצא לך לעצור סתם רכבים בשביל לעצור רכבים, אפילו שזה לא היה הייעוד העיקרי של המחסום. משאיות למיניהן, סתם מכוניות שנראות לך חשודות, הרבה מכוניות עם בנות יפות, זה היה אחד היעדים היותר חשובים.

מה זאת אומרת? זה תמיד נחמד: ראית איזה כוסית? כן. היה מין משחקון כזה של מי עוצר יותר כוסיות.