אנחנו התמקמנו מזרחית לבית חאנון. היה מלא מלא ירי, זה היה ממש ממש אינטנסיבי לשני הכיוונים. המשימה שלנו הייתה להשיב אש למקורות ירי. רוב הזמן הייתה לנו סוללה (פלוגת תותחנים) לרשותנו, היו גם מסק"רים (מסוקי קרב) באוויר כל הזמן, היו מל"טים שעבדנו מולם. קשה נורא לזהות מטרה, אתה פשוט יורה לנקודה שממנה בוצע הירי. אי-אפשר להיות מדויק, אתה לא יכול לירות באמת למטרה.

נניח שזיהית שובל עולה מבית חאנון (שיגור רקטה לעבר ישראל). מה אתה עושה?אתה עולה מול הסוללה עצמה. הסוללה עצמה היא לא הדבר הכי מדויק שיש בעולם, יש לה טווח [סטייה] של 50 מטר. הפקודה הראשונה זה לירות פגז אחד, אתה צריך להסתכל לראות איפה הוא פוגע ולפי זה לעשות את ההכוונה. יורים פגז אחד ובדרך כלל עוד שלושה פגזים. המון גורמים צריכים להיות כדי להשפיע על היכולת שלך להוציא נ"צ מדויק, ולפעמים אתה לא מוציא נ"צ מדויק. לפעמים יוצא בערך. זה יכול להיות סטייה של 20 מטר לפה, 20 מטר לשם. בהמון מקרים החצובה [של אמצעי התצפית] הייתה זזה טיפה או סוטה וזה יכול להשפיע ברמה של חוסר דיוק מטורף בנ"צ.

מה רמת חוסר הדיוק המקסימלית?יכול להיות שאתה לא יודע את הבית הנכון. אנחנו מנסים לזהות את הבית לפי התצ"א (תצלום אוויר). אם אתה רואה שובל מרחוק קשה להכווין עליו, כי אתה לא רואה נקודה.

אמרת שטווח סטייה של תותח הוא 50 מטר. מה זה אומר? רדיוס של 50 מטר זה אומר שאני מאתר נ"צ, אז זה יכול ליפול ברדיוס של 50 מטר מסביבו.

כשאתה נותן נ"צ אתה יודע שכל מי שיעמוד ברדיוס של כמה עשרות מטרים מסביב עשוי להיפגע מהירי?כן, בטח. בבית חאנון הם מסתובבים חופשי ברחובות, היו שם הרבה מאוד ילדים מסתובבים. אני רואה ילדים על אופניים ברחוב כשנופלים שם אני לא יודע מה, והילדים מסתובבים חופשי. היו כמה בתים בצד, לא רחוק משם הייתה נפילה רצינית, ואני רואה את הילד נוסע על אופניים כאילו זה לא קרה שני מטר לידו עכשיו. אני לא זוכר שדיברו אתנו על אוכלוסייה אזרחית.