בלילה הספציפי של הכניסה זה היה כמו יום כיפור בקשר, היה ירי ואתה מחלץ לאחור ומג"ד אחד עולה "יש לי שני פרחים (פצועים)", שנייה אחרי זה עולה "לא, זה שני הרדופים (הרוגים)". כולם היו באטרף. אני שומע בקשר של הסיוע אש שעכשיו אנחנו יורים על כל האזור שהוא מעבר לג"ג (גבולות הגזרה) שלנו, ממש לתוך הרחובות, רחובות מאוד ראשיים. לאורך הרחובות האלה, לאורך הבניינים הגבוהים – ירי תומ"תים (תותחים), ירי מרגמות, מסק"רים (מסוקי קרב), הכול מופעל. כל המטרות שסימנו – כבישים, מקומות מסתור, מקומות שליטה, בניינים גבוהים, פשוט כל האזור. כל המטרות הם [יורים] נפיצים. אין משחק, זה נפיץ.

לאיפה יורים? מסביב לאירוע, עוקף את הנקודה ברדיוס של 200 מטר ושם, בדיוק על הקו של ה-200 מטר האלה, 210 מטרים, נפיצים. בום, בום, בום. פק"לים (פרוצדורה מוגדרת לירי) של שלושה פגזים בדקה על כל מטרה. אם יש לך כרגע שתי סוללות [פלוגות תותחים], תעשה [תפעיל] שתי סוללות. איפה שאין כוחותינו – מותר לך.

אתה זוכר אחד מהמקרים שזה קרה? אני זוכר מקרה של אחת היחידות שהם התקדמו, היה להם פצועים, זה היה כשמפקד בכיר שלהם נפגע לדעתי. הייתה בהלה מטורפת והתחלנו להפציץ כמו משוגעים. "התחלנו" זה הפק"לים מוכנים וסיוע אש מתחיל לירות ואני שומע את כל הבומים ותאורות באוויר, וברור לי שכל האזור סביבם בטירוף. זה מקרה ספציפי.