תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340219 בסניף 608 (ארלוזורוב) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב ובריטניה

ניתן להעביר תרומה באינטרנט דרך החשבון שלנו ב'ישראל תורמת', לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב ובריטניה לחצו כאן

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook YouTube
עדויות טקסט תעשו בו מה שאתם רוצים
מספר קטלוגי: 136320
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
אזור: יריחו ובקעת הירדן
תקופה: 2006
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
673  צפיות    1  תגובות
תעשו בו מה שאתם רוצים
דרגה: סמ"ר
יחידה: נח"ל
אזור: יריחו ובקעת הירדן
תקופה: 2006

הרועה צאן, שהמעיין שלו נתקע בצד הישראלי, בצד של הבקעה, אבל אין לו מה לעשות. גם אם אלף פעם יחזירו אותו לצד הפלסטיני הוא תמיד ילך לשם, לא כי הוא עושה דווקא, כי אם הוא לא ייתן לעדר שלו לשתות העדר שלו ימות. ולא אכפת לו להיות מעוכב במחסום חצי יום, ויום, ויומיים, אין לו ברירה, הוא גם קצת טמבל תכל'ס כי הוא רועה צאן, והקיצור הוא טמבל, וזה מה שהוא יודע לעשות.

זה מקרה שקרה?כל הזמן. היה קבוצת רועים, כמה רועים שזה קרה להם, שהשטחי המרעה והמעיין – יש מעיין מאוד נחמד בצד המזרחי כאילו, בצד של הבקעה, שהיישוב שלהם, שהם גרים עליו, זה למעלה, אני כבר לא זוכר איך קוראים לו, אבל השטח מרעה שלהם הוא למטה. ובקו השרירותי, כשהחליטו איפה עובר הקו, לא חשבו על זה, או חשבו ולא היה אכפת.

אז מה, מעכבים אותו?הדיל הוא שאם אתה תופס מישהו כזה, אז מביאים אותו למחסום. ואז השיקול הוא, זאת אומרת לפעמים אתה מקבל הוראה מהמג"ד שאומר לך: נורא מסוכן, תחכה איתו חצי יום.

חצי יום?למשל. ולפעמים אתה מקבל הוראה מהמג"ד שאסור בשום פנים ואופן לעכב אותו יותר משעה. ולפעמים אתה מקבל הוראה מהחמ"ל שתעכבו אותו, תעכבו אותו את הערבי הבן זונה. ולפעמים אתה מקבל הוראה מהחמ"ל, שתעשו בו מה שאתם רוצים, אתם מניאקים. אני לא צוחק. ולפעמים אתה פשוט לא מתקשר לחמ"ל ואתה אומר: אם זה ככה אני אחליט לבד, אני או המפקד. או לפעמים המפקד אומר לאחד החיילים להחליט. לא חשוב: נעכב אותו שעה, נעכב אותו חצי יום, לא נעכב אותו בכלל, נחליק לו. אם זה הנח"ל החרדי, אז בואו נרביץ לו. תלוי מי נמצא בעמדה, כן. אבל לא מדיניות מסודרת בקיצור. אבל הוא, זה לא משנה. הוא, גם אם אלף פעמים ירביצו לו במחסום ויתקעו לו קנה בטוסיק, לא משנה מה, הוא תמיד יחזור לזה, כי זה העבודה שלו, זה החיים שלו, זה הפרנסה שלו, הוא גם ככה הוא מרוויח עשרה שקלים בחודש, אין לו משהו אחר לעשות. אין לו, פשוט ככה. אבל הוא עושה את הנתיב מסתננים לכאורה. אם הוא עושה את זה אז גם מסתנן שאין לו את האישור לעבוד בהתנחלויות עובר, ובינינו אם מחבל משכם רוצה להגיע ליישוב בבקעה, הוא גם עובר אותו. ומה תעשה? על כל אחד שאתה תופס איזה עשרה עוברים, זה ברור לכולם. הרגשה מונפצת כזאת, בקיצור. גזרה ענקית, הררית, מאוד קשה מבחינת תצפית לשלוט עליה, ויש עליה סיור אחד על לא יודע, על 20 קילומטר, משהו כזה. בשטח הררי, לא באיזה מישור. זה בכלל לא רלוונטי. בכלל ברור שהצבא לא משקיע שם כמות כי הצבא לא מאמין, לא יודע מה השיקולים שלו, אבל מי שמחליט לא חושב, לא משקיע שם את מיטב חייליו. עדיף להשקיע אותם באלון מורה – בצדק בינינו – אז ככה זה נראה גם.