המקרה המבצעי הכי קיצוני שהיה לי בחברון בשבועיים האלה היה שבן גרעין שלי שמר בעמדת ארבע-חמש זה נקרא. היינו שם שבועיים, הייתי חמישה ימים בחפ"ק, כמה ימים סטטיות, כמה סטטיות במוצב עצמו ובפטרול 30. בארבע-חמש ובגרוס לא שמרתי בכלל... בקיצור, ארבע-חמש, ילד הולך, ילד פלסטינאי הולך על ציר תנובה הביתה, ובאים חבורה של 30-20 מתנחלים עם ילדים קטנים מתנחלים הולכים, פתאום קולטים אותו. "יאללה חבר'ה", ובבת אחת כל ה-30 באים, עולים עליו ובמכות רצח, דופקים לו אגרופים, בעיטות. אני הייתי עם המ"פ שלי, דיווחו לנו בקשר. בן גרעין שלי נכנס לחלץ את הילד המסכן הזה. והמ"פ שלי היה, בדיוק חירבן, ובגלל זה לא הספקנו לקפוץ לשם בזמן והחפ"ק של המג"ד הגיע לפנינו, אחרי שבדיוק כשהתאג"ד כבר טיפל בילד הזה.

חבשת אותו?אני הגעתי אחרי שהתאג"ד כבר היה. אתה יודע איך זה חובשים, כולם רצים. התאג"ד כבר היה חזק עליו.

איך הוא נראה?זב דם, פצוע.

איפה הפציעות שלו היו?פנים, גוף. הוא היה בלי חולצה אז יכולת לראות שרוב הגוף שלו שרוט, כחול, ופנים.

בן כמה?12, 14, אני לא יודע, משהו כזה. ילד קטן.

מה עשו לו אחרי זה?אני לא יודע מה התאג"ד עשה איתו. אולי פינה אותו לאנשהו, או החזיר אותו הביתה. אני לא יודע.