אחרי היציאה, הייתה שיחה עם מפקד היחידה. היו אנשים שאמרו שרמת הצוות לא הייתה מוכנה מספיק וגם העלו את הנושאים של הדברים שהפריעו מבחינה מוסרית של שימוש באזרחים. הוא טען שהוא לא מכיר שום דבר כזה, אני לא מאמין לו שהוא לא יודע שזה קרה בשטח. הנוהל של להשתמש באזרחים הוא נוהל קיים, הוא יודע על זה. נוהל שכן הוא נוהל רשמי של הצבא, אבל לא קוראים לזה נוהל שכן. המח"ט היה בשטח כל הזמן. היה גם יום שהוא בא לבקר אותנו. נוהל רשמי זה הנחיות של הצבא.

מה אתה מרגיש על מה שהיה שם?
אישית לא טוב לי עם זה. אני עושה את החושבים שלי. מבחינתי אני לא חושב שאני אסכים ללכת שוב, לשטחים בטח לא אלך לשרת, מכמה סיבות. לא יודע מה אעשה בסיטואציה דומה שתהיה בעתיד. אני בטוח שלא כל כך מהר אני אלך לשם.

עם איזו תחושה אתה יוצא?
ברמה האישית אני יוצא עם תחושה לא טובה, שאני יוצא עם דבר שאני לא שלם איתו, שיש אווירה כללית של התגייסות מאחורי הדברים האלה שהיא מאוד מסוכנת לדעתי והתחושה האישית שלי שהייתי שם ולקחתי חלק בזה – היא מאוד לא טובה. יש תחושה כללית והיה גם דיבור על זה בפנים הרבה פעמים ואני חושב שגם בחוץ, שאין ברירה. כל דבר שאתה עושה, אתה עונה לעצמך: אין ברירה ובזה אתה בורח מאחריות. אתה מביא את עצמך למצב דטרמיניסטי, ברגע שלא אני בחרתי, אין לי אחריות על הדברים שלי. גם אם בסופו של דבר שהבחירה שלך היא נכונה, תודה שבחרת. שהייתה לך אופציה אחרת. תמיד יש לך בחירה אחרת. תעמוד על זה שבחרת להיכנס לעזה. ברגע שבחרת, הכנסת אנשים למצב אפור מוסרית, הבאת אותם לדילמות שהם צריכים להתמודד איתם וחלק מההתמודדויות היו כושלות. גם מהדברים שאני יודע וראיתי, הם אפורים, אתה יכול להחמיר ולהגיד שהם לא בסדר ואתה יכול להגיד שבטוח יש דברים יותר קיצוניים שהן בחירות כושלות ומה שהביא אנשים לבחור בבחירות כושלות זה הבחירה להעמיד אותם בסיטואציות האלה. ברגע שאתה אומר "אין ברירה", אתה ישר בורח מאחריות. אתה לא צריך לתחקר, לבדוק. זו התחושה שלי אז וגם היום.

זה היה השבוע שהייתה לחימה אינטנסיבית. בשבוע הראשון היו מטענים לחשוף, היו מנהרות בשטחים הפתוחים והיו חמושים בבתים. הלחימה הייתה מאוד איטית ובסופו של דבר השתלטו על שטח מאוד קטן, כל יחידה וכל כוח, הייתה גזרה די קטנה, כמה עשרות בתים, סך הכול, והיו צריכים להשתלט על זה וזה לקח שבוע שלם. זו מלחמה ולזה הקדישו שבוע ממש, עבדו שם לאט, כל בית – סגרו עליו. שיטת העבודה הייתה, כבר לא קוראים לזה נוהל שכן, יש לזה שם אחר, קוראים לאנשים "ג'וני", לאזרחים (הפלסטינים), קוראים להם ג'וני והיו שם אזרחים שנשארו למרות שפיזרו כרוזים לפני שנכנסו, הרוב עזבו באמת, אבל היו כמה אזרחים שנשארו בבית לשמור. אולי לא היה להם לאן ללכת. אחר כך ראינו שם אנשים שלא יכלו ללכת, חלק פשוט נשארו לשמור על הבית. כל בית סוגרים עליו, מכניסים את השכן, את הג'וני ואם יש חמושים, מתחילים, כמו בעבודה של סיר לחץ בשטחים. זה דרדור אמצעים.

כל יחידה מכירה את הנוהל של "סיר לחץ" אחרת. מה היה אצלכם?
אני גם לא סגור על הנהלים של סיר הלחץ שם, יכול להיות שהם היו שונים. בעיקרון המטרה הייתה להוציא אותם חיים, להכניס, לתפוס את החמושים. לא היו המון היתקלויות שם, היו כמה. במקרה אחד ניסו לגרום להם לצאת, אחרי זה התחילו לירות, ירו קצת נ"ט (טילים נגד טנקים) על הבית ובאיזה שהוא שלב הביאו די-ניין, מסק"רים, היו שם שלושה חמושים, הביאו מסק"רים, ירו נ"טים ושלחו שוב את השכן (הפלסטיני) פנימה. הוא אמר להם בהתחלה שלא קרה להם כלום, הם שמה. עוד פעם הביאו מס"קרים וירו, לא יודע באיזה דרדור אמצעים. שלחו שוב את השכן פנימה. הוא אמר שיש שניים מתים ואחד שעדיין חי ואז הביאו די-ניין והתחילו להפיל עליו את הבית עד שהוא (ה"שכן") נכנס, יצא ותפסו אותו (החמוש האחרון) והעבירו אותו לשב"כ.
...המפקדים מספרים מה הם ראו וגם מיישרים קו כדי שנדע איך הדברים עובדים בפנים. הם גם סיפרו דברים שהפריעו להם. הם סיפרו שהשימוש שעשו באזרחים היה קצת יותר נרחב מאשר לשלוח אותם לתוך הבתים. לדוגמה, נתנו לחלקם לשבור קירות עם פטישים 5. הייתה פשוט חומה שלא רצו להיכנס לחצר דרך השער, רצו לפתוח פתח חלופי בגלל חשש ממלכוד או כל דבר אחר. פותחים פתח אחר עם פטיש, אז נתנו כבר ל"ג'ונים" שיעשו את זה בעצמם. אגב הדברים האלה, התפרסמה כתבה בעיתון הארץ של עמירה הס על ג'בליה, בחור שמספר את אותו דבר בדיוק, זה הבחור ששלחו אותו. אני ראיתי אותו אחר כך, זה הבחור ששלחו אותו לבית שלוש פעמים. הוא גם מספר על זה שנתנו להם את הפטישים לשבור את הקירות.

אז אתה אומר שלפי מה שאתה מכיר, מה שהתפרסם זה נכון.
כן. זה היה מצחיק לקרוא את זה ואז לשמוע את תגובת צה"ל שהדברים נבדקו ואין עדויות מהשטח וצה"ל הוא צבא מוסרי. זה מעלה שאלות על תגובת דובר צה"ל באופן כללי, כשאתה יודע שהדברים האלה קרו באופן ודאי... לפעמים הייתה כניסה עם אזרח ששמים את הקנה על הכתף שלו, התקדמות בתוך הבית ומשתמשים בו כמגן אנושי. המפקדים אמרו שזו ההנחיה וגם אנחנו צריכים לעשות את זה... בכל אופן, בשיחת הסיכום הוא (מפקד היחידה) אמר שהוא לא מכיר את הדברים והחבר'ה, המפקדים שהיו שם בשבוע הראשון, אמרו שהם ראו שנותנים לאזרחים משימות כמו לשבור קירות ונכנסים עם נשק על הכתף. הוא אמר שהוא לא מכיר והוא יבדוק את זה. לדעתי לא נעשה שום דבר מעמיק, אני גם בקשר עם אחד הקצינים שם היום ולא הבנתי אם נעשתה בדיקה ולא מצאו או שלא נעשתה בדיקה. אחרי כמה שבועות התפרסמה הכתבה על הדברים האלה בדיוק, על זה שנתנו להם את הפטישים לשבור קירות וזה באזור שלנו, וזה בוודאות זה.