כ-30 חיילים מעידים על מבצע "עפרת יצוקה" - חוברת חדשה של "שוברים שתיקה":
"אתה מרגיש כמו ילד אינפנטיל עם זכוכית מגדלת שמתעסק עם הנמלים, שורף אותם"
54 עדויות של חיילים קרביים שהשתתפו בעפרת יצוקה מלמדות על פערים במידע שמסר עד כה הצבא; הריסת בתים ללא סיבה; ירי זרחן באזורים מאוכלסים ורוח מפקד שעודדה ירי לכל עבר
חצי שנה לאחר סיום מבצע "עפרת יצוקה" מפרסם היום (ד' 15.7) לראשונה ארגון "שוברים שתיקה" חוברת עם עדויות חדשות של חיילים שהשתתפו במבצע. העדויות חושפת פערים משמעותיים בין עמדות הצבא שנמסרו עד היום ע"י צה"ל לבין מה שהתרחש באמת בשטח.
בין 54 העדויות נמצאים סיפורים על שימוש ב"נוהל שכן", הריסות מאות בתים ומסגדים רבים ללא צורך מבצעי, ירי זרחן לעבר אזורים מאוכלסים, הרג חפים מפשע מנשק קל, השחתה מכוונת של רכוש פרטי ובעיקר רוח מפקד מתירנית שאפשרה לחיילים לפעול ללא מגבלות מוסריות. בחוברת מקובצת עדויות של כ-30 לוחמי מילואים וסדיר מיחידות שונות שהשתתפו בלחימה. מהעדויות עולה כי לחיילים לא ניתנו הנחיות לגבי מטרת המבצע וכפי שהעיד אחד החיילים "לא הייתה התייחסות יותר מדי לעניין חפים מפשע".
חיילים רבים סיפרו על לחימה ללא שראו "אויב בעיניים". "אתה מרגיש כמו ילד אינפנטיל עם זכוכית מגדלת שמתעסק עם הנמלים, שורף אותם", העיד אחד החיילים "ילד בן 20 לא צריך לעשות כאלה דברים לאנשים".
חיילים אחרים סיפרו כי כמעט ולא נתקלו באנשי חמאס. "כמעט אף אחד לא נתקל. לפחות בגזרת הצנחנים אני מכיר שתי היתקלויות כל המבצע". במהלך כל החוברת חוזרות עדויות על "רוח המפקד" שאפשרה יד חופשית לגבי פתיחה באש ופגיעה בחפים מפשע. "היו הרבה דברים שצרמו לי", סיפר אחד העדים, "קודם כל ההרס, הירי באנשים חפים מפשע. השוק הזה של עם מי אני משרת. חברים שלי באמת, וככה הם מתנהגים. השנאה וההנאה מההריגה, זה פשוט לא נתפס. כשהמ"פ והמג"ד שלך אומרים 'יאללה תירה', אז החיילים לא ירסנו את עצמם, הם מחכים ליום הזה".
"היו מקרים מאוד אבסורדיים", סיפר עד אחר, "היה יום שישבנו ושתינו קפה בצהריים, פתאום טנק המג"ד שנמצא חמישה מטרים לידנו ירה פגז לבניין. לי זה נראה כבלי סיבה, להעיר את הפלוגה". עד נוסף סיפר: "זה חזר על עצמו עם כמה אנשים שדיברו איתנו ששום שיקול הומניטארי לא משחק כרגע תפקיד בצה"ל. המח"ט אמר משהו בסגנון 'שלא יטרידו אתכם שאלות מוסריות, זה יטריד אתכם אחר כך'".
בתדריך כללי שהעביר אחד מהמג"דים 24 שעות לפני המבצע, הוא אמר על פי אחת העדויות, "הולכת להיות מופעלת עוצמת אש מטורפת, זה לא שאתם הולכים לעשות טבח, אבל. זה היה סייג שהוא אמר לפני ובין הבדיחות שלו, שגם אני צחקתי מהם, כמו, יש לנו מקל"ר (מקלע רימונים) דובר ערבית ומק"כ (מקלע כבד) דובר ערבית. זו היתה הרוח".
בעדויות רבות חוזרים סיפורים על שימוש בזרחן. שימוש שצה"ל הכחיש בתחילה ולאחר מכן הודה כי אכן נעשה שימוש בזרחן אבל לא באזורי אוכלוסייה. העדויות בחוברת סותרות את הודעת צה"ל. "היה בית שהיה עליו מידע מודיעני שהוא ממוטען. אז ירו עליו פגזים ולא היו את הפיצוצים שמעידים על מה שחשבו שיש שם. ואז הגיעה פקודה להעלות אותו באש והדרך להעלות אותו באש הייתה של ירי פצצות זרחן למעשה מעליו. אני זוכר שבמבט צפונה אנחנו ראינו את חטיבת גבעתי בזייתון ושם ראינו לא מעט שימוש בזרחן".
דפוס לחימה נוסף שעולה מהעדויות מעיד על הרס בתים שיטתי ומכוון בהיקפים גדולים וללא צורך מבצעי אמיתי. על פי העדויות בתים רבים נהרסו ללא שנורתה מהם אש. "נאמר לנו שיש בתים שנהרוס בשביל 'היום שאחרי' התרגום המעשי של זה הוא לקחת בית שאי אפשר להפליל אותו והחטא היחיד שהוא עומד על גבעה בעזה". עד אחר אמר "שכדי להשאיר את הדי-ניין מבסוט המ"פ נותן להם איזה משהו להרוס".
העדים סיפרו כי חיילים רבים היו יורים סתם מתוך שעמום. "בפלוגה שלי היו מלא אנשים שירו סתם על בתים, דודים. חובבים גדולים של לירות על דודים". באחד המקרים החליט קצין לערוך אימון זריקת רימון. הוא הכניס את החיילים לתוך בית והחיילים זרקו רימונים פנימה עד שהבית הושחת לחלוטין.
מהעדויות עולה גם כי חיילים רבים השחיתו רכוש פלסטיני פרטי, שברו חפצים, בזזו ובישלו ממצרכים שהיו שייכים למשפחה הפלסטינית שגורשה מהבית. "ראיתי בית אחד שנכנסו אליו וחרבנו במגירות. היו ציורים על הקירות וכתובות על הקיר. זכור לי ציור מטונף בחדר ילדים. הייתה תמונה של מיני מאוס וציירו זין גדול. בזה ממש התביישתי", סיפר אחד העדים. עד אחר סיפר על מכת אש עוצמתית דקות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש. "מעט לפני הפסקת האש, רבע שעה-חצי שעה לפני, קיבלנו הוראה לירות למקומות חשודים", סיפר נגביסט. "ירינו לכיוון בתים מולנו שלא ראינו תנועה משם...ירינו לתוך החלונות, לפני הפסקת האש. גם המחלקה השניה. טנקים לידנו הרביצו גם פגזים לכיוון המסגד שהיה שם. מן הסתם זו היתה פקודה של המח"ט".
את העדויות ניתן לסכם בדברים שסיפר חייל חי"ר, "היה פה איזשהו תרגיל על רטוב שצה"ל עשה. לא היה צורך להשתמש בכלים כמו מרגמות, כמו זרחן. יש לי תחושה שצה"ל חיפש את ההזדמנות לעשות תרגיל ראווה שהוא יוכל להציג את כוחותיו".
"העדויות מוכיחות כי ההתנהלות הבלתי מוסרית בלחימה קיימת ברמה המערכתית ולא ברמת החייל הבודד", אומר מיכאל מנקין מ"שוברים שתיקה". "מה שאתמול הוגדר ע"י צה"ל כ'חריגים' הפך לנורמה וזה מחייב דיון מעמיק ונוקב. זוהי קריאה דחופה לחברה הישראלית ומנהיגה להתפכח ולבחון מחדש את השלכות מעשינו".
