עקבו אחרינו:
english
לוחמים ולוחמות מספרים על השטחים
  

שאלות ותשובות בעקבות תוכנית המקור

+ כמה עדויות אתם מפרסמים? למה יש באתר שלכם מעט עדויות מהשנים האחרונות והרבה יותר משנים קודמות?

• מאז הקמת הארגון בשנת 2004 ועד היום למעלה מ-1000 חיילים וחיילות בחרו לשבור שתיקה ומסרו עדות. החיילים ששברו שתיקה בחרו לקחת אחריות על מעשיהם, ולשתף את הציבור במה שעשו בזמן שירותם בגדה המערבית וברצועת עזה, בעתות שגרה ובמהלך מבצעים ולחימה, על מנת לעודד קיומו של שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית בעם אחר שנמשכת קרוב ל-50 שנים.

• עבור מרבית העדים, שבירת השתיקה היא תהליך מורכב הכולל בתוכו ממד של לקיחת אחריות על המעשים שעשינו ועל המציאות בה לקחנו חלק פעיל. מהחוויה האישית שלנו, אנו יודעים לספר שלפעמים נדרש מרחק של זמן על מנת להבין את הדברים ולהיות מסוגלים לדבר עליהם בפתיחות ואף להתמודד עם המשמעויות שלהם. זה ההסבר העיקרי לכך שמרבית החיילים ששברו שתיקה עד היום הגיעו להחלטה זו רק מספר שנים לאחר השחרור.

• העדויות שאנו אוספים מתפרסמות רק לאחר סיום תהליך ההפקה שלהן. תהליך ההפקה כולל מספר שלבים: ווידוא אמינות העד, אימות העדויות עצמן, מחיקת פרטים שעשויים לזהות את העד מתוך העדות, העברה לאישור הצנזורה, העברה לבחינה משפטית ורק אז – פרסום. תהליך זה אורך לרוב מספר חודשים עד שנה.

• בכל שנה אנו מראיינים כ-100 חיילים ששירתו באזורים שונים ובתקופות שונות. לעיתים, נעשה מאמץ תחקירי לראיין חיילים בעלי מאפייני שירות ספציפיים, בהתאם לחשיבות קיומו של דיון מוסרי ביחס למתרחש באזורים מסוימים בשטחים. כך למשל, במהלך שנת 2014 עיקר האנרגיה של איסוף ופרסום העדויות שלנו התמקדה באיסוף עדויות מלוחמים שלקחו חלק במבצע “צוק איתן” ופרסומן במסגרת החוברת “ככה נלחמנו בעזה 2014”. לעומת זאת, שנה קודם לכן התמקדנו בחיילים ששירתו באזורים בגדה המערבית.

+ מה כולל תהליך האימות שעוברות העדויות לפני פרסומן?

• כל העדויות שאנו מפרסמים עוברות תהליך אימות טרם הפרסום.

• תהליך האימות כולל שני שלבים:
1. בדיקה של אמינות העד: העדים הם ה”מקורות” שלנו. לצערנו, בעבר קרו מקרים בהם הגיעו אלינו עדים “מתחזים” שניסו להכשיל אותנו ומסרו פרטים שקריים לגבי שירותם או לגבי הפעילות בה לקחו חלק. לאור זאת, אנו מוודאים את אמינות העד טרם פרסום העדויות שלו. כאשר אמינות העד מוטלת בספק אנו גונזים את העדויות ולא עושים בהן שימוש.

2. אימות האירועים המתוארים: אנו מצליבים את המידע שנמסר בעדות לגבי אירוע מסוים עם מקורות נוספים. את חלקי העדות שהמידע שנמסר בהן הוצלב ונמצא אמין אנו מפרסמים.

• המקורות מולם אנו מאמתים את פרטי העדויות הם, בין היתר: חיילים נוספים או גורמים אחרים שהיו באזור כמו כוחות משטרה, עיתונאים, תושבים פלסטינים ועוד. אנו נעזרים גם במידע שאוספים ארגונים אחרים הפועלים בשטחים – ארגונים ישראלים, בינלאומיים או פלסטינים. לעיתים נתונים מסוימים אף מוצלבים עם פרסומים של צה”ל או של המשטרה.

+ אם אתם עושים כזו עבודה יסודית, אז איך יכול להיות שעדויות נמצאו שקריות?

• אז קודם כל, לא ידוע לנו על אף עדות שנמצאה שקרית עד היום.

• המקרים בהם עסק תחקיר “המקור” נוגעים לעדויות שלגביהן התבררו בדיעבד פרטים שלא היו ידועים לחייל שמסר את העדות (ואגב, גם לא לחיילים או גורמים אחרים איתם אימתנו את הפרטים). כך למשל קרה כאשר בעקבות חקירת משטרה התבררו פרטים נוספים לגבי אירוע מסוים שלגביו נמסרה עדות ל”שוברים שתיקה”.
חשוב לזכור- אנחנו מפרסמים את המידע כפי שמסר אותו החייל, ובהתאם למה שהכיר וידע. אנו מתחייבים לבדיקה של העובדות המתוארות בעדות עצמה, אך לא מתיימרים להיות גוף חקירה שמנסה לייצר ראיות להליך משפטי, ובהתאם אנו לא מבצעים חקירה כוללת ומקיפה של כלל האירועים שהתרחשו סביב המתואר בעדות ולא היו ידועים לעד. עוד חשוב לזכור את מטרת העבודה שלנו ואת התוצר הסופי שלה – פרסום העדות, לאחר אימות העובדות המצוינות בה, תוך הקפדה על היצמדות למילותיו של העד.

• ולמרות זאת, אנחנו גם קשובים לביקורת. כמו תמיד, גם לאור המסקנות של תוכנית “המקור”, אנחנו מנסים לבדוק כיצד ניתן לשפר את האופן בו אנו פועלים ולהפוך את העבודה שלנו למקצועית ככל האפשר. חלקים מתוך הביקורת ישמשו אותנו כבסיס לחשיבה ועדכון של נהלי העבודה שלנו על מנת להשתפר ולהתמקצע עוד יותר.

+ ובאופן ספציפי, איך אתם מסבירים את העדויות שנמצאו לא נכונות על ידי "המקור"?

• המקרים אליהם התייחסו בתוכנית “המקור” כמקרים בהם חלקים ממה שנמסר בעדות התגלו כ”לא נכונים” היו מקרים בהם התרחשה בדיקה (משטרתית או פנים צבאית) שבסיומה התגלו פרטים נוספים, ולעיתים סותרים, מהפרטים שהיו ידועים לחייל שהעיד על כך.
על מנת להעביר לציבור תמונה שלמה ומלאה עד כמה שניתן לגבי האירוע המתואר בעדות אנו מוסיפים, במידה והתגלו פרטים נוספים ומשמעותיים לגבי מקרה מסוים, הערה מתחת לעדות המתארת את הפרטים שהתגלו בדיעבד.

• באחת העדויות אליהן התייחסו בתוכנית “המקור” כעדות שהתגלתה כלא נכונה, מסופר על אירוע “תג מחיר” בו נכרת מטע של כ-60 עצי זית באזור דרום הר חברון. העד מספר שהגשש שהיה באירוע טען שלא ניתן לדעת מאיפה הגיעו משחיתי המטע. דו”ח פעולה משטרתי שנכתב באותו יום אישר כי העקבות שנמצאו במקום לא הובילו לשום מקום. את הפרטים האלה אימתנו ופירסמנו.
רק בתיק החקירה המלא, שנכתב לאחר שהעדות כבר הופקה ואומתה, והגיע לידי “המקור”, התגלה כי יותר מאוחר גששים הצליחו לאתר את עקבות משחיתי העצים, ואף להוביל את הכוחות למבנה ספציפי במאחז חוות מעון. פרטים אלה התגלו כאמור בדיעבד ולא היו ידועים לעד.

אגב, גם בתיק הזה, כמו ברוב המוחץ של תיקי החקירה שמתנהלים במקרים של אלימות מתנחלים – התיק נסגר בסופו של דבר מחוסר ראיות. אף אחד לא נעצר, אף אחד לא הועמד לדין.
בעצם, הסיפור שהחייל מכיר, שאומת על ידינו ופורסם – הרבה פחות גרוע מהמציאות בה פשע חמור שכזה נותר לא מפוענח אך ורק בגלל אוזלת יד של המשטרה בטיפול בתיקים מסוג זה.

• הדוגמא השנייה שהובאה בתוכנית “המקור” נוגעת למקרה מתקופת האינתיפאדה השנייה בו נהרג ילד פלסטיני בעיר שכם כתוצאה מירי של קצין צה”ל לעבר מידיי אבנים. החייל מעיד על הוראות הפתיחה באש המתירניות שניתנו לכוח ומספר שעונשו של הקצין שהואשם בהריגת הילד היה קנס כספי בסך 100 שקלים. פרטים אלה היו ידועים לחייל שמסר את העדות, כמו גם לחיילים נוספים מהיחידה, כפי שנמסרו מפיו של אותו קצין שירה ונענש, וששימש באותה תקופה כסמ”פ ביחידה.
המציאות, גם במקרה זה, כפי שהסתבר בדיעבד, חמורה עוד יותר מזו שתוארה בעדות שפרסמנו. אין מחלוקת על כך שילד פלסטיני נהרג מירי לא מדויק ואף על כך שהקצין נקנס בעקבות התנהלותו במסגרת פעילות מבצעית זו. אך בדיעבד התברר כי בניגוד למה שהיה ידוע לחיילים ביחידה, הקצין לא נענש על עצם הריגת הילד אלא על רשלנות בהוצאת המשימה לפועל. על הריגת הילד קיבל הקצין רק הערה על כך שהיה צריך לכוון את הירי לאזור רגליו של הילד ולהימנע מלהרוג אותו.

+ איך יכול להיות שחיילים שונים מספרים סיפור אחר לגבי מה שהתרחש?

• אם ניקח 10 חיילים שהיו נוכחים באירוע מסוים (בטח כשמדובר באירוע שמתרחש בזמן לחימה) ונשאל אותם מה קרה – נקבל 10 סיפורים מעט שונים. אז איך יודעים מה נכון? מאמתים את העובדות, ונותנים מקום גם לפרשנות, לתחושות ולמחשבות של החייל שמוסר את עדותו.

• חשוב לזכור שאנחנו ב”שוברים שתיקה” מפרסמים עדויות של חיילים על המשימות אותן ביצעו במהלך שירותם הצבאי. מכיוון שכך, מובן מאליו שהעדויות מסופרות מנקודת מבטו (הפיסית והערכית) הייחודית של כל עד. את הפרטים העובדתיים שמתאר העד אנו כמובן מאמתים, אך כל מי שקרא עדויות שלנו יודע שיש בהן גם לא מעט מהתרשמותו ומתחושותיו של החייל, ואותן כמובן לא ניתן לאמת, וגם אין צורך.

• קרה בעבר שפירסמנו יותר מעדות אחת על מקרה מסוים, וכל אחת מהעדויות שפכה אור על היבטים שונים של האירוע. אנחנו שמחים על כל מקרה בו בעקבות פרסום העדויות שלנו מתרחשת בדיקה נוספת- בין אם על ידי עיתונאים או גורמים אחרים, שמאירה על האירועים. לצערנו, אנחנו יודעים גם שאם כל אירוע שתואר בעדויות שלנו היה נחקר- המציאות שהייתה מתגלה הייתה קשה מאד. ואולי זה הרגע לחזור לדבריהם של אנשי מצ”ח שרואינו לתוכנית “המקור” שמספרים על כך שעשרות חקירות שנפתחו בעקבות עדויות של שוברים שתיקה נסגרו רק בגלל שהנזק שהיה עלול להיגרם למדינה מבירור האמת היה גדול מדי. מצ”ח פשוט לא רצו לפתוח את תיבת הפנדורה של מה שקורה בשטחים.

+ בתוכנית "המקור" הוצגו 4 עדויות שתחקריני התוכנית לא הצליחו לאמת, למה?

מאד פשוט – כי בחלק גדול מהמקרים, כדי לאמת את העדות יש לדעת פרטים מזהים על העד (התפקיד הספציפי אותו מילא בזמן האירוע, היחידה בה שירת וכו’). כמו תמיד, המחויבות הראשונה במעלה שלנו היא לחיילים שבחרו לשבור שתיקה, ולהבטחתנו לשמור על זהותם חסויה כל עוד הם לא מעוניינים להיחשף. לכן, בחלק מהמקרים נמנענו מלהעביר לתחקירני “המקור” פרטים שהיו יכולים לאשר את אמיתות העדות, אך היו חושפים את העד שמסר אותה. זה אולי היה מוציא אותנו יותר טוב בטלוויזיה, אבל היה מפר את מחויבותנו לשוברי השתיקה, ולכך לא נסכים.

| Email  Print
שוברים שתיקה - מאמרי דעה ועיתונות מאמרי דעה, חדשות מהשטח, והודעות לעיתונות משוברים שתיקה.


נושאים
כותבים